אני בת 16 וחצי, התחלתי לחפש עבודה כבר לפני כשבועיים, השארתי את מספר הטלפון שלי בהמון מקומות וכבר נעשיתי מיואשת לגמרי...
היום הלכתי לקניון ליד בית הספר שלי, נכנסתי לחנות בגדים ושאלתי אם הם צריכים עובדים. מנהל החנות באותו זמן היה באיזור, אז הוא כבר ערך לי ראיון באותו זמן. הוא היה ממש נחמד וביקש שאעבוד באופן קבוע, בימי חמישי מ16:00-22:00, בימי שישי מ12:30-16:00, ובמוצ"ש משעה אחרי צאת שבת עד 22:00.
אלו הימים שהכי נוחים לי וזה יוצא ממש טוב מבחינתי. הוא הציע לי תקופת ניסיון של שבוע שבועיים, והציע שאבוא כבר בחמישי הקרוב.
אני מחפשת עבודה בגלל שאני רוצה שיהיה לי יותר כסף, לא תמיד ההורים שלי נותנים לי את הדברים שאני צריכה (שכמובן שזה בסדר גמור ומובן לגמרי... יש הרבה הוצאות עבור בנות בגילים האלו ואני ממש לא רוצה להזיק להורים שלי מבחינה כלכלית). הייתי רוצה שיהיה לי יותר כסף משלי, בשביל הדברים שאני צריכה ושיש גם לעוד הרבה בנות בגילי, חלק לחסוך וחלק סתם בשביל כל מיני פינוקים קטנים כאלו שנותנים הרגשה טובה(בשמים, תכשיטים וכן הלאה.) אני יודעת שיכול להיות שחלקכם לא יבין את ההרגשה הזו ויחשוב שאני מפונקת, אבל מדובר בצרכים של נערה מתבגרת... אני מוצאת את עצמי מוציאה מהכסף שלי סכומים לא קטנים, ואני לא מתלוננת להורים שלי, אבל ראבק, בסופו של דבר אני אישאר בלי כלום... חוץ מזה, הם גם לא תמיד נותנים לי כסף כשאני רוצה לצאת עם חברות(קניון, מסעדה וכו'.) אני רואה את חברים שלי שההורים שלהם נותנים להם 100+ ש"ח כל שבוע ומרגישה צביטה בלב...
יש לי יכולות לימודיות מעולות, אני כמעט ולא לומדת והציונים שלי גבוהים(אני יוצרת אצל ההורים שלי את הרושם שאני משקיעה בלימודים, אבל זה לא רלוונטי כרגע.)
בכל אופן, ממש התלהבתי מהעבודה, זו העבודה הכי טובה עבור מישהי בגילי (רוב השכבה שלי עובדת במקדונלדס וכו') והיא גם לא קשה(מדובר בחנות קטנה.)
כאן נכנסים לתמונה ההורים שלי. אמרתי להם שאחפש לעבוד פעם בשבוע.
אמא שלי פולניה ועבורה הלימודים הם מעל הכל. לי יש את אלוקים ולה יש את תעודת הבגרות. :) לגבי אבא שלי - לא נראה לי שיעיר משהו - אם אצליח לשכנע את אמא שלי. בגדול אכפת לו רק מהציונים שאני מקבלת במתמטיקה ובאנגלית ובמגמה שלי (מקצוע ריאלי מסוים).
בגדול העבודה 'שורפת' לי רק את יום חמישי. בדרך כלל בימי שישי כשאני מגיעה הביתה אני נחה ולא באמת לומדת, כך שזה לא מה שמשנה(חוץ מזה שמדובר רק בשלוש-שלוש וחצי שעות). לגבי מוצאי שבת - מדובר במשמרת קצרה. מבחינתי אין בעיה - מבחינת אמא שלי זו בטח תהווה בעיה בגלל שזו חזרה הביתה בשעה יחסית מאוחרת (מסיימת ב22) ויש חושך והיא פולניה. אני מניחה שאולי מדי פעם אבא שלי יוכל להסיע אותי הביתה אבל אין מצב שזה יהיה דבר קבוע(בטח אחזור באוטובוס רוב הפעמים). אגב - ברוב המקומות שהייתי בהם ביקשו עבודה במוצאי שבת, כך שכנראה לא אמצא מקום שלא דורש עבודה בשעות האלו.
אני ממש רוצה את העבודה הזו, היא ממש נחמדה וקלה יחסית. אז מה לעשות בנוגע לאמא שלי? באיזו גישה לבוא כשאני מספרת לה על העבודה? ואיך לענות על השאלה הראשונה שתצוץ - "מה עם הלימודים?"
(היא גם כנראה לא תתלהב מהעניין של לחזור הביתה אחרי 22, אבל זו הבעיה הקטנה יותר כרגע.)
תודה לכולם :)
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות