י אחות הקטנה ממני בשנה. בתוך תוכי אני יודעת שהיא בן אדם מקסים ואין לי ספק שאנחנו יכולות להיות החברות הכי טובות שיש. אממה-יש לי עליה מצבור של כעסים שאני לא מצליחה לעקוף אותם. שאני מסתכלת על הכעסים בהסתכלות רחבה ומופשטת אני מרגישה כל כך קטנונית.
אני מרגישה שאני עושה לה עוול.
אני האחות הגדולה בבית ואני מרגיש שבאיזשהו מקום ההתנהגות שלי אליה גורמת גם לשאר המשפחה להתייחס אליה גרוע. (נשמע קצת כמו משפחה רעה... אז רוצה להבהיר-הכי לא)
רוצה לשנות אליה את היחס! צריכה עצות
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות