אני רושמת כאן כדי לפרוק אז סליחה מראש על החפירה
אז ככה אני בת 17 וחצי בכיתה יב ואני מוצאת את עצמי הרבה פעמים במצב שבו אני מכניסה לעצמי משהו לראש , איזשהי מחשבה ואני פשוט מתחילה לאכול סרטים סביב אותה מחשבה , אני מתחילה להסיק כל מיני דברים , אני פשוט נכנסת לפאניקה
מטבעי אני בן אדם אופטימי יש לי המון שמחת חיים ולא הובחנתי כדכאונית או משהו בסגנון
אני פשוט מכניסה את עצמי למצב של לחץ ומאוד קשה לי לצאת מזה
אני אתן דןגמא כדי שיהיה יותר קל להבין למה אני מתכוונת.. אז בימים האחרונים אני מרגישה שאבא שלי מאוד מרוחק מאיתנו , חסר מצב רוח , פשוט לא עצמו , ישבנו בסלון אני אבא שלי ואמא שלי ובאיזשהו שלב אבא שלי נכנס למרפסת לדבר בטלפון דבר שהוא בחיים לא עשה וזה הרגיש כאילו הוא ניסה להסתיר משהו , הוט בימים האחרונים כל הזמן לוקח את הפלאפון איתו לכל מקום , היה מקרה שהוא שכח את פלאפון בבית כשיצאנו והצעתי ללכת להביא אותו והוא פשוט אמר׳ לא אני אלך לבד׳ . כל פעם שקןרה משהו אני ישר חושבת שאולי הוא בוגד באמא שלי , עכשיו זה ברור שזה הכל בראש שלי , אני מקווה.. אבל זה פשוט מתסכל אותי ברמותתת שאני לא מסוגלת לתפקד או ללמוד
יצא לי לפני כמה ימים לבדוק לאבא שלי את הפלאפון (אני יודעת שזה לא בסדר אבל הסקרנות גברה ) ולא היה שם שום דבר מחשיד אחרי שבדקתי וראיתי שלא היה כלום התחלתי להאכיל את עצמי בסרטים שאולי הוא מחק הכל ..
אני פשוט מרגישה שאני משתגעתתתת
אולי הוא ככה בגלל העייפות מהעבודה ( הוא עובד בעבןדה פיזית קשה )
אבל הוא פשוט כלכך מרוחק וזה כלכך מוזר לייי ואני כלכך מתוסכלת :(
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות