היי קוראים לי טל אני בת 16
כל החיים שלי גרתי בישראל בירושלים ובגלל העבודה של ההורים שלי כל המשפחה שלי עברה ללונדון לשנתיים .
עד שעברנו הכל היה מושלם, היה לי חבר שהוא כל החיים שלי, חברות בלי סוף, משפחה, כל יום בבצפר היה פשוט חויההה, בקיצור החיים שלי היו דבר שאני למדתי להעריך עכשיו .
אז עברנו ללונדון, הדבר שהכי הרס אותי,בהתחלה לא ידעתי למה אני נכנסת בכלל זה לא היה נראה אמיתי !
נכסנתי ליום הראשון בבית ספר והייתי הכי זורמת שיש , לא ידעתי מילה באנגלית כאילו תנסו להבין את הקושי !!
היו איתי כמה ישראליות שבערך התחברנו והיה די בסדר, וגם הבנות בבצפר היו סבבה כאילו כל יום לא היה לי נורא שם ואפילו קצת כיף.
לקראת סוף השנה ההורים שלי אמרו שהבצפר הזה לא מוכן להשקיע בי יותר מידי לימודית בגלל שאני עוזבת ( שזה באמת מה שקרה )
אחרי שהם אשכרה סגרו לי את הדלת בבצפר שלי בסוף שנה הייתי צריכה לעבור .
אני כבר בשנה השנייה שלי פה, הייתי בקיץ בישראל עם כולם ונהנתי כאילו אין מחררר !
כבר עברה חצי שנה, אני די לבד בבצפר החדש, כבר אין תחברות הישראליות מהבצפר הקודם שאפשר לברוח שקצת קשה.
האנגלית שלי ממש השתפרה וגם נכנסתי ללמודים אבל כל יום כאן זה פשוט סבל
אני מתגעגעת לחברות בישראל בקטע לא נורמלי
אני פשוט לבד כאן אני מרגישה זוועה
זה לא בטוח שנחזור לישראל בסוף שנה, החודש הזה יהיה את התשובה
הבטחתי לעצמי שאני יתאבד אם לא נחזור בסוף השנה הזאתי
אני רוצה למות פשוט נמאס לי להיות לבד אין לי סיבה לקום בבוקר אין לי את האנשים שאני אוהבת פה איתי נמאס לי לחייך כאילו הכל בסדר ולשדר סוג של שמחה שמבפנים אני צורחת לעזרה
ההורים שלי הם כרגע שנאת חיי, אנחנו בקושי מסתדרים, בקיצור הכל על הפנים
פניתי לפה כי אני צריכה פשוט תמיכה וכוח להמשיך את השנה הזאת כי אני על סף שבירה פשוט
אנשים תעריכו את זה שיש לכם חברים פשוט תשמחו שיש אנשים שאוהבים אותכם, לי זה היה נראה מובן מאליו .
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות




















כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות






































2025