היי, האמת היא שאני פונה לפה כי אני מרגישה כאילו אין לי עם מי לדבר,
זה לא שאין לי פיזית חברים,הורים או אנשים מסביבי פשוט אני באמת לא חושבת שמישהו יצליח להבין את הראש שלי, אז אני מנסה את מזלי פה.
בתקופה האחרונה אני מרגישה ממש דיכאונות, עצבות, געגועים ומלא רגשות קיצוניים שבחיים לא הרגשתי בעבר.
מה שמשגע אותי זה שהכל על פניו נראה טוב
אני צוחקת, נהנית, מבלה.
והכל באמת נראה מצויין.
אבל בכל זאת אני מרגישה לבד, בוכה המון, חושבת בלי הפסקה על משמעות החיים וכל מיני דברים מוזרים בסגנון הזה.
ביום שישי שתינו כל החברות בבית ריק
וכמה מהן אמרו לי שאני ממש מתוסבכת ושהם לא יודעות מה קורה לי.
זה השפיע עליי במשך כל הערב, כי קוויתי שלא שמים לב.
אני מרגישה כאילו משהו שיגע אותי בתקופה האחרונה, כאילו אני מינימום חולת נפש.
אני מפתחת הפרעות אכילה, אני אומרת משפטים קיצוניים על אנשים אחרים
ואחרכך שאני מנסה לחשוב מה עובר עליי אני מרגישה הכי מפגרת בעולם ובשוק
שדברים כאלו יצאו לי מהפה.
ובכללי אני מרגישה כאילו איבדתי שליטה על החיים שלי.
אני לא יודעת מה לעשות יותר באמת.
מה עושים במצב כזה?
(אני כבר הולכת לפסיכולוג, זה עוזר אבל לא לאורך זמן)
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות