אז ככה.... לא היה לי חברים מכיתה ה' עד הצבא כשאני ניסיתי להתחבר להתחיל לדבר או הם התעלמו ממני או קמו והלכו אולי בגלל הדיבור שלי אני קצת מגמגמת ואיטית בדיבור אני הייתי תמיד בודדה בשירות צבאי היו לי רק חברים יותר נכון ידידים מכיתה י' ועד יב כשאני סיימתי לימודים וביום אחד נעלמו לא עונים לי כמה פעמים שלכתי הודעות לכיתה שלי אף אחד לא ענה לי ולא יודעת למה ולא עשיתי כלום אני למדתי בכיתה קטנה ובית ספר רגיל שהיו 15 תלמדים כולל אני והשכבה שלי בכלל התעלמה ממני כשלמדתי
יש לי רק בית עבוד ובית עבודה רק בעבוד נותנים לי זכות לדבר מקבלים אותי איך שאני ואיך שאני מדברת ואני לא מרגישה בעבודה שונה מרגישה כמו כולם ללא יוצאת דופן.... ואני עובדת בחברה של מבוגרים ממני קצת הם בני 26 פלוס שהם נותנים לי את הזכות לדבר ולא קמים והולכים ורק מבוגרים מקבלים אותי איך שאני ולא מתעלמים ממני
ולמה רק מבוגרים נותנים לי זכות דיבור ומקבלים אותי כמו שאני?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות