שלום לכולם, אני כותבת את המילים האלו בזעם ודמעות.
לפני כמעט חודש החברה הכי טובה שלי הכירה בחור באינטרנט. היא נפגשה איתו זמן קצר לאחר שהתחילו להתכתב, היא בדרך כלל לוקחת את הזמן עם גברים זרים, אבל כנראה שלאחד הזה יש לשון חלקלקה. אפילו לא ידעתי את השם המלא שלו. רק ידעתי שבאותו הערב הם נפגשים. יום למחרת היא לא ענתה לי כל היום. לא העזתי לחשוב אפילו שמשהו כזה קרה. יום אחרי זה התקשרתי להוריה וגיליתי שהיא בבית החולים.
הרגע הזה שבו ראיתי אותה שוכבת במיטה, חבולה, לא מדברת, בקושי מביטה בי. אני לא יכולה להסביר את האש שיש לי בעיניים מאותו הרגע עד עכשיו. הרופאים מצאו אצלה בדם את סם האונס. אבא שלה שאל אותי מי זה, רועד ועל סף דמעות. ולא היה לי מושג. רק שם פרטי.
עכשיו, כמעט חודש אחרי, ואני יודעת בדיוק מי זה. את השבועות האחרונים העברתי כשאני בקושי ישנה, בקושי אוכלת, רק מטרה אחת. כבר תכננתי את הכל. אני רוצה לסמם אותו, בדיוק כמו שהוא עשה לה. ואחרי שהוא יאבד את ההכרה, אני רוצה לקעקע לו את המילה אנס על המצח. לא סיפרתי על זה לאף אחד, גם לא לחבר שלי. ועכשיו, כמעט חודש אחרי, והכל מוכן. אני רק צריכה לעשות את הצעד. ואני נחנקת. אני מפחדת. אני מפחדת שמשהו ישתבש. אני מפחדת שהוא יצליח למצוא אותי אחרי זה. אני לא יודעת מה לעשות!! והיא עדיין לא מדברת. החבלות על גופה החלימו אבל המבט שלה כבה. היא כבר לא כאן. אני מכירה אותה, לכולם זה נראה שהיא מחלימה, אני יודעת שהיא לא! תדמיינו את עצמכם במצב שלי, בבקשה. כולם יודעים שהמשטרה בקושי מתפקדת. ואם היא לא מדברת, אי אפשר להגיש תלונה. מה הייתם עושים במקומי? אני חייבת עצה, אני חייבת לשמוע משהו. החודש הזה הוציא בי צדדים שלא הכרתי בעצמי ואני לא יודעת מה לעשות.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות