קוראים לי נוגה אני בחורה חייכנית, מצחיקה וגם נראית טוב, אבל מי שחווה התקפי חרדה יודע שלא משנה כמה מדהים אתה יכול להיות בפועל, באותו רגע אתה מרגיש הכי קטן בעולם.
השתחררתי מהצבא לפני כחצי שנה והספקתי להחליף כבר 4 עבודות, הייתי בהמון ראיונות עבודה, ושלחתי קו"ח לעשרות משרות.
התחלתי להרגיש כבר את הלחץ שאני חייבת להתחיל לעבוד, אז דוד שלי עשה לי סוג של טובה וסידר לי לעבוד כמלצרית במסעדה שלו ליד הבית.
אני עובדת שם רק שבוע ואני פשוט מרגישה נורא.
קשה לי מאוד להתחבר עם העובדים, שמעתי אותם מרכלים עליי כשהם חושבים שאני לא שומעת.
מצד שני, עם הלקוחות אני מרגישה ממש בסדר, אבל עדיין אין לי ממש את הבטחון למלצר.
בכלל אף אחד לא טרח להסביר לי קצת איך ומה עושים ומצפים שאני אדע הכל.
בפתיחה או בסגירה כל אחד תופס לו פינה ומתחיל , מרגיש לי לא נעים שהם עובדים ואני "מסתכלת".
אני מרגישה שעשיתי רושם ראשוני ממש רע, גם בתור עובדת וגם בתור בן אדם.
אם מישהו מדבר איתי בעבודה במיוחד מנהל המשמרת, אני לא מסוגלת להסתכל לו בעיניים, הקול שלי רועד ואני אומרת שטויות ודברים שאני לא מתכוונת לומר ואח"כ אני כל כך כועסת על עצמי ורוצה שתבלע אותי האדמה.
הדבר שהכי בא לי עכשיו זה לברוח משם אבל לא בא לי להיכנס שוב לאבטלה זה גורם לי לדיכאון. נמאס לי לחפש עבודות כבר, גם אחרי שאני עוברת את ראיון העבודה אני מחפשת סיבות למה לא לעבוד שם.
אני על סף דמעות ואובדת עצות לחלוטין, אין לי אפילו עם מי לדבר על זה.
בבקשה תעזרו אתם באמת התקווה האחרונה שלי.
השתחררתי מהצבא לפני כחצי שנה והספקתי להחליף כבר 4 עבודות, הייתי בהמון ראיונות עבודה, ושלחתי קו"ח לעשרות משרות.
התחלתי להרגיש כבר את הלחץ שאני חייבת להתחיל לעבוד, אז דוד שלי עשה לי סוג של טובה וסידר לי לעבוד כמלצרית במסעדה שלו ליד הבית.
אני עובדת שם רק שבוע ואני פשוט מרגישה נורא.
קשה לי מאוד להתחבר עם העובדים, שמעתי אותם מרכלים עליי כשהם חושבים שאני לא שומעת.
מצד שני, עם הלקוחות אני מרגישה ממש בסדר, אבל עדיין אין לי ממש את הבטחון למלצר.
בכלל אף אחד לא טרח להסביר לי קצת איך ומה עושים ומצפים שאני אדע הכל.
בפתיחה או בסגירה כל אחד תופס לו פינה ומתחיל , מרגיש לי לא נעים שהם עובדים ואני "מסתכלת".
אני מרגישה שעשיתי רושם ראשוני ממש רע, גם בתור עובדת וגם בתור בן אדם.
אם מישהו מדבר איתי בעבודה במיוחד מנהל המשמרת, אני לא מסוגלת להסתכל לו בעיניים, הקול שלי רועד ואני אומרת שטויות ודברים שאני לא מתכוונת לומר ואח"כ אני כל כך כועסת על עצמי ורוצה שתבלע אותי האדמה.
הדבר שהכי בא לי עכשיו זה לברוח משם אבל לא בא לי להיכנס שוב לאבטלה זה גורם לי לדיכאון. נמאס לי לחפש עבודות כבר, גם אחרי שאני עוברת את ראיון העבודה אני מחפשת סיבות למה לא לעבוד שם.
אני על סף דמעות ואובדת עצות לחלוטין, אין לי אפילו עם מי לדבר על זה.
בבקשה תעזרו אתם באמת התקווה האחרונה שלי.
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025