שלום! אני בת 29 אמא ל3 נשואה ומאוד אוהבת את בעלי וילדי. התחתנתי בגיל 20 ובגיל 22 כבר הפכתי לאמא... בעלי היה הראשון שלי. לאחרונה בעזרת ספורט ודיאטה ירדתי משקל רב ואני מטופחת ונראית מצויין. אני עובדת בקאנטרי גדול ומנהלת את תחום הספורט וסגנון חיים. לפני כחודשיים ניגש אלי בחור צעיר כבן 24 והתחלנו לדבר, סתם לצחוק ואני נחמדה כמובן לכולם... אבל הבחור הזה עשה לי משהו... עם הזמן הרגשתי שאני ממש נימשכת אליו אבל מכחישה כמובן.הייתי חולה שבוע ולא הגעתי לעבודה, הוא שלח לי הודעה בפייסבוק שאני חסרה במועדון ומאחל לי בריאות וכו. שהגעתי חזרה לעבודה אמרו לי שהוא שאל כל הזמן איפה אני... זה מאוד החמיא לי. הבעיה התחילה שעניתי לו בפייס משהו כמו ״אז הייתי חסרה לך?״ והוא השיב שכן... מכאן התחלנו להתכתב ואופי השיחות היה מין פלירטוט לא ברור בינינו. רגשות האשם אכלו אותי, הרגשתי שאני ממש בוגדת, הרגשתי שיש לי חיים כפולים ושאני אישה רעה. הכי גרוע זה שאני לא מפסיקה לחשוב עליו כל הזמן ואני ממש מרסנת את עצמי לא לכתוב לו יותר. אני פשוט מרגישה מאוהבת וזה עושה לי רע, אני אישה נורמאלית, רגילה, מוסרית וסך הכל בנאדם טוב. הוא גם בחור יפיפה שפשוט תפס לי את הלב, גם לו קשה עם זה והוא כל הזמן אומר לי שאני נשואה וזה ברור לו שלא יקרה בינינו כלום. הבעיה שלי היא פחות הוא, הבעיה שלי זה הפחד שאני ״הצלחתי״ לפתח רגשות כה חזקים למישהו שהוא לא בעלי וזה הורג אותי אני לא ישנה, לא אוכלת, קשה לי מאוד להתמודד עם זה. אני בחיים לא אעשה משהו פיזי איתו ואני גם כבר לא מדברת איתו בפייס אבל עדיין קשה לי לשאת את המחשבה שהתאהבתי.... אפילו אם זה לא אהבה שתתממש. אני צריכה לראות אותו בעבודה כמעט כל יום ואני מנסה לעבוד על עצמי ואני מחפשת עזרה איך לרדת מזה. יש לי המון מה להפסיד ואני לא מתכוונת לוותר על בעלי והילדים שלי בשביל רומן קצר אבל זה מטריד אותי. מה לעשות? בבקשה...תנו לי עצה טובה...
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות