טוב אז כתבתי כאן טקסט של מה שאני מרגישה בלב כי תכלס נמאס לי לשמור את זה, באמת שאני מרגישה בודדה מאוד, למרות שיש לי כמה חברות אני עדיין מרגיש פה ככבה... אני כל הזמן לבד ומשעממם לי מאוד למשל בחופשים אין אף אחד שמתעניין בי או שואל או כל דבר אחר , זה מוביל אותי למחשבות רבות שחלקן לא נעימות...אין לי כוח לחיים יותר אין לי משמעות לחיים או משהו לחיות בשבילו!
מה רק רצית ? שיאהבו אותישאני לא ארגיש דחויה בכל מקום אליו אני הולכת ונמצאת !
שיפסיקו לנעוץ בי מבטים של מה את קשורה...
נמאס לי להאשים את איך שאני נראית המצב כי אני נראית טוב או לחשוב שעשיתי משהו רע אבל לא עשיתי כלום לאף אחד !!
אז די כבר תמצאו לכם מישהו אחר לשנוא ולנצל מתי שבא, כי אני לא שמה פס על אף אחד ואחת מכן !! אני אמשיך להיות מי שאני לעשות מה שבא לי כמה שבא לי איך שבא לי , לשיר לרקוד לשמוח בעיניים שלכם כי אותי לא הצלחתם לשבור !!
אז אחרי החפירה זה הסיפור- בבית ספר יש לי את החברות שלי, אבל עדיין אני מושפעת מאוד מהסביבה אני מרגישה שרוב הילדים בשכבה שלי שונאים אותי, כאילו שעשיתי משהו או כאילו שאני לא בסדר, לא מתקרבים אליי ויש לי דוגמה- באתי אל חברה שלי לכיתה ודיברנו עוד ילדה הצטרפה לשיחה ודיברה רק עם חברה שלי למרות שנושא השיחה היה שלי היא פשוט התעלמה ממני... מה אני מדמיינת? אולי אני פרנואידית אולי לא פשוט נמאס לי זה לא כיף להרגיש ככה שכולם מתרחקים כשאני מתקרבת!!!!! אולי כי אני שקטה וביישנית אבל זה מתחיל להימאס עליי...
בבקשה תעזרו לי תנו עצות וכל דבר אחר, מודה מראש❤️
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות