אמא שלי לא מעריכה אותי ואני באמת לא אומרת את זה סתם כי לא קונה לי או שהיא לא מרשה לי דברים, היט קונה ועושה ובאמת אני מעריכה אותה אבל זה לא הדדי בכלל.
אני עוזרת לה בבית אם זה לקפל כביסה, לתלות אותה לשטוף את בית, לרחוץ כלים, לבשל, לאפות, הכל.. אבל הבעיה היא שהיא לא מעריכה ולא אומרת מילה טובה אף פעם! אנחנו רבות הרבה, מלא, המון! וכל ריב זה באמת פיצוץ גדול, באחד הרבים היא אפילו אמרה שהיא סובלת אותי בלית ברירה והיא קראה לי שטן שלוחית ערסית ומה לא גם פעם אחת רבנו מהריבים היותר רציניים שלנו והיא דברה שם מלא מלא שטויות ובדיוק היא שתתה ואמרתי לה יופי תשתי אולי תחנקי ולא במובן של תמותי אלא במובן של אולי תסתמי ככה וקלטתי מה אמרתי והתנצלתי ועד היום אני מרגישה חרא עם זה אבל עד היום היא מזכירה את זה והיא לא מבינה שזה מכאיב לי וכמה אני מצטערת שאמרתי לה את זה!
יש מלא דברים שהיא אמרה לי שכבר הפסקתי לספור, וכל פעם אני אומרת לה שהיא לא יודעת להעריך אז היא אומרת שאני לא יודעת כי רק קונה לי ועושה לי, אבל הבעיה שאני לא צריכה שהיא תקנה לי ותעשה לי! אני צריכה שהיא תאהב אותי! אני צריכה ממנה חום חיבוק ואהבה של אמא שבחיים לא הרגשתי! אפילו את המכתב לפולין שהיא רשמה לי היא העתיקה מהאינטרנט! והיא רק דאגה לרשום לי שם איך להיות אחת יותר טובה ומה לא טוב בי, בזמן שלאחותי היא באמת רשמה מהלב כמה היא אוהבת אותה ומעריכה אותה ומתגעגעת וכמה היא טובה ונחמדה וחסרה...
באמת שאני כבר חסרת עצות וכבר חסרת דמעות, כואב לי!!! ממש כואב לי!!! אני מרגישה אבודה וחסרת ערך
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות