לא יודעת מאיפה להתחיל..בחודש ספטמבר מלאו לי 21 ,ואני מרגישה פשוט ריקנות.
מהעבודה האחרונה שלי התפטרתי מסיבה טיפשית מאוד! אז כרגע אני מובטלת ולא מוצאת כל כך עבודה, על לימודים אין בכלל על מה לדבר כי ללימודים צריך כסף מה שאין לי כ"כ כרגע בגלל האבטלה,ומה שהכי כואב שאין לי בן זוג..לצורך העניין אני בחורה חרדית וב"ה בלי להשוויץ נראית טוב מאוד, העניין הוא שמקובל שיוצאים אצלנו לשידוכים ואני משום מה לא התחלתי לצאת אפילו,כך שאפילו דחיות לא קיבלתי..למה אני לא יוצאת? לא יודעת..מפחדת. טפשי מצידי אני יודעת.בזמן שהייתי בתיכון היה בחור שחיבבתי והבנתי שזה היה הדדי הקשר בינינו היה מרחוק וכך הוא נשאר ונותק. וכואב לי על עצמי שאני לא מאורסת לפחות או מינימום יוצאת לפגישות,אין לי עם מי לדבר על הלבטים שלי ועל החששות שלי,יש לי אח גדול שאין מצב שאני משתפת אותו על זה ואחות קטנה ממני בשנה שאין מצב גם כן,היא תתחיל לרחם עליי ואני לא רוצה שזה יקרה..יש לי חברה שהכרתי מהעבודה אבל לא עד כדי כך שאספר דברים רגשיים, אמא שלי שתהייה בריאה ,כדאי שהיא לא תדע ויש לה מספיק בעיות להתמודד מולן והיא לא צריכה גם את שלי,אבא? אנחנו לא בקשר וגם לא מעוניינת בזה. אבל אני כול כך כמהה לבן זוג שאוכל לתת לו ולהעניק לו את אהבתי ושיאהב אותי גם כן,זה כול כך חסר לי,מילים של חום ורכות שמזמן לא שמעתי אם בכלל..וכואב לי על עצמי ואני לא יודעת מה לעשות? לגבי עבודה אני הולכת לראיונות אבל לא הולך לי,פשוט נמאס לי מהכל ובאמת שאני מרגישה שאין לי כוחות לכל זה,מישהו יוכל לתת לי עצות מה לעשות?ואיך לעודד את עצמי? כי לי כבר נשבר מהכל:(
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות