אני בת 17וחצי נישארתי כיתה כדי לשפר בגרויות
, לא לומדת למבחנים לא משקיעה מחוסר מוטיבציה
למרות רצון להצליח בלימודים ולצאת עם תעודת בגרות מלאה, אני מבריזה מפרויקטים של הלימודים מבריזה מבית ספר בקטע של לבוא ב10 במקום ב8.
הציונים שלי בבגרויות ובמבחנים זה 60-70
אני יושבת בכיתה וסובלת אין מילה אחרת סובלת
מתביישת באיך שאני ניראת מתביישת להגיד דברים לא במקום מרגישה מלאה וקופה אני שקטה ועצובה רוב היום או רצינית בבית אני אוהבת רק שקט לא אוהבת שפונים אליי
אני שונאת את הפקצות בכיתה שלי אני שונאת את הבנים החשים האלה אני נורא בוגרת ותובעת במוזיקה שלי יש לי חברה טובה וחברות מחוץ לכיתה
הגוף שלי חלש למרות שאני ישנה טוב אני אוכלת המון בריא ולא בריא אני לא אנמית
דיכאון? כן אבל זה כבר שנתיים זה מוגזם ואני כיתה יא
אני שוקלת 54 מטר 57
מטפחת את עצמי כמה שאני יכולה אני בעלת תווי פנים יפות וגוף נמוך
אני הורסת לעצמי בזה שאני לומדת
בזה שאני עצובה
מאכזבת את ההורים
את עצמי
מנסה לרצות את עצמי במראה ולא מצליחה להגיע לאידאל שאני רוצה
קשה לי נישבעת אין לי כלום בחיים ולא יהיה לי כלום בעתיד בקצב הזה לא מצליחה ליצור חיים אחרים
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות