היי,אני כרמל מהמרכז בת 16 כיתה י"א ,שלא תחשבו שאני סנובית או משהו אני ילדה יפה ,בגלל המראה החיצוני שלי אני בולטת בכל מקום , אני לא באה בתלונות אני פשוט לא אוהבת להיות במרכז הבמה , אני ילדה שקטה וביישנית .בדרך כלל בנים לא מתחילים איתי רק שורקים יכוסית , בואי תעלי לאוטו, מאמי שלי , או שסתם אומרים שלום והולכים .
השנה בנים התחילו איתי , אני לא רוצה בן זוג לא עכשיו ולא בעוד שנה .
למה קשה לאנשים להבין שאני עדיין ילדה ? שכל החיים לפני ? שאני מחכה למישהו הנכון ? למה שאני מסרבת לבנים הם חושבים שאני סנובית ועפה על עצמי ? אני פשוט לא מבינה ... למה הם כל כך רוצים בת זוג בשלב כזה בחיים , בגיל ההתבגרות לא יודעים להבדיל בין אהבה לבין משיכה פיזית .
ואני רוצה להיות בטוחה שאני אוהבת את הגבר שלצידי .אבל זה לא בשלב הזה בחיים שלי לפחות שאני אהיה בת 18-19 . הגישה שלי צודקת ? אולי אני מורחת את עצמי בכל מיני תאוריות כי אני פוחדת מקשר מחייב ?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות