שלום לכולם ותודה מראש לכל העונים!
הייתי בקשר של חצי שנה עם חבר לכיתה. היום נפרדנו. הפרידה לא קשה לי במיוחד כיוון שבמשך כל הקשר בינינו הוא כמעט ולא יזם שום דבר, אפילו אם זו סתם שיחה סתמית בוואצאפ ובמיוחד בסופו.
זו הייתה הפעם שנייה שהיינו חברים, או אם תרצו, הזדמנות שנייה (פעם שעברה נפרדנו בגלל אותה סיבה).
בתחילת הקשר הייתי יוזמת, פעילה מאוד... אך התחלתי לרסן את זה טיפה, אחרי שהבנתי שזה לא ככ הדדי וזה פחות מגיע מהצד שלו. אני השתדלתי מאוד לא "להידבק" אליו ולתת לו את הספייס שלו, אבל כמובן שהשקעתי בקשר, אפילו הכנתי לאמא שלו מתנה ליום הולדתה.
ועכשיו לשאלתי. ריחוק, לפי מה שאני חושבת, אמור לגרום לגעגוע. הוא אמור לגרום לבןבת הזוג לרצות להיות ביחד עם החצי השני יותר... לחוות חוויות ביחד יותר... וכו.
אז במקרה שלנו, כאשר התחלנו לאט לאט להתרחק לאחר שלושה חודשים של חברות, החיבה והאהבה שהייתה בינינו התחילה להיעלם. ולאט לאט, מתחילת שנת הלימודים ועד עכשיו, נעלמה לגמרי והתנהגנו כאילו אנחנו לא חברים כלל. אם זה משנה, אנחנו יושבים ביחד בכיתה.
למה זה קרה? למה הריחוק וזה שלא נפגשנו הרבה גרם לכך?- זה בוודאות מה שגרם לכך. שנינו מסכימים על זה. כבר בהתחלה לא התאמנו אחד לשני? ובגלל זה הריחוק גרם לפרידה? קרה לכם דבר דומה? האם ריחוק תמיד גורם לגעגוע? :)
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות