בגיל 18 כמו אצל כולם קיבלתי צו ראשון אבל לא התגייסתי כי אני דתייה.
מהתיכון היה קשה לי להישאר במסגרת אחת מסיבות מסוימות ולא סיימתי 12 שנ"ל,ובנוסף יש לי בעיה רפואית. ותמיד חשבתי שאולי בגלל הרקע שלי עם קושי להישאר במסגרות,העובדה שיש לי 10 שנ"ל ובמיוחד הבעיה הרפואית שלי הרגיש לי שהייתי עדיפות אחרונה מול העמותות של השירות לאומי ובגלל זה נגררתי עם זה עד עכשיו ולא מצאתי תפקיד לשירות.
היום אני בת 20 ובשנים האחרונות התחזקה אצלי האמונה הדתית,התייעצתי עם רב לגבי העתיד שלי ושאלתי אותו מה כדאי לעשות לעשות,שירות לאומי או פשוט לעבוד?.הוא המליץ לי שלא,ואני עכשיו מאוד מבולבלת כי גם ידוע לי שנורא חשוב לעשות איזשהו שירות למדינה כי בסופו של דבר על זה מעסיקים מסתכלים,ואם אין לי אחד מן השניים יהיה לי ממש קשה למצוא עבודה בעיקר כי לא עבדתי בשום מקום עדיין,ואני נוטה להקשיב לרב.
מה שאני מבקשת שתייעצו לי זה אם באמת כדאי לי לוותר על השירות לאומי ולנסות למצוא עבודה עפ"י הרב,או להזדרז כי מאוחר לי מידי ולנסות למצוא באיזושהי דרך תפקיד כלשהו בשירות לאומי.
אני אשמח שגם תכוונו אותי אם יש לכם רעיונות.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות