בהתחלה חשבתי שאני מרגישה ככה כי אני לפני מחזור ואז חשבתי שאני מרגישה ככה כי אני במחזור ואחכ חשבתי שאני מרגישה ככה כי אני אחרי מחזור אבל לא... כבר הספקתי לקבל שוב פעם מחזור והתקופה הזאת נמשכת..
עד לפני שנתיים אני הייתי עם קצת חברות ולא אהבתי את זה ובכללי אף פעם לא אהבתי אותן, והחלטתי שאני ממשיכה קדימה לחברות שאני באמת אוהבת... והתחברתי לכמה חברות שעד היום אני נורא אוהבת ,אבל בזמן האחרון הן פשוט מתרחקות ממני (אם אחת מהן דיברתי והיא אמרה לי שהיא רוצה להכיר עוד בנות) בקיצור כל המצב הזה גרם לי להיות יולר עם בנים בקשר טוב אבל אני מרגישה שאפילו הם לפעצים מתביישים להיות ליידי.
בכיתה אני בקשר טוב עם כולם. זה לא שמישהו או מישהי שאני אליה תדחה אותי או תגיד לי שלא בא לי טוב להיות איתי אבל כשאני עם החברות שלי אני מרגישה אליהם שאני לא באה להם בטוב ושאני בשבילם כמו "חברת מצב חירום (כשהם לבד הן באות אליי אבל כשאני באה אלייהם אז הם חייבות שלא נהיה רק שתיינו ושנהיה ען עוד מישהו )
אני יודעת שזה נפוץ בכיתה ח כל הקטע הזה ען החברים אבל לא נוח לי עם המצב הזה שרק הבנות שהיו פעם חברות שלי רוצות להיות איתי כל הזמן ושהחברות או בכללי הבנות האחרות בכיתה או בשכבה גורמות לי להרגיש "נדחפת"
כן זאת המילה!! "נדחפת"! ככה אני מרגישה כל הזמן...
ושלא תבינו אותי לא נכון! כולם תמיד נחמדים אליי אבל אני לא במצב של ללכת לחברים אחרים כי אני אוהבת את מה שהיה לי בשנה שעברה ולפני שנתיים ואפילו בממש תחילת שנה..
אני מפחדת שאם אני יפתח לחברים אחרים אני יתחיל לעשות שטויות כמוהם ודברים שאני לא רוצה לעשות...
ואני גן לא רוצה לחזור לחברות שהיו לי ממזמן כי אני יודעת שלא יהיה לי טוב שם...
ואני יודעת שאני ילדה קטנה ובגיל הזה זה משתנה ואני עוד יכיר חברים אחרים בתיכון אבל בבקשה תתייחסו למה שכתבתי ותעזרו לי לא להרגיש "נדחפת" כל הזמן..
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות