הי, אני בחורה רווקה בת 39 נראית טוב, קרייריסטית ועצמאית. לפני כחצי שנה פגשתי בחור והתאהבתי בו כבר בפגישה השנייה בערך.. ההתאהבות הייתה הדדית..היינו בהיי מטורף נפגשנו יום יום, הכרנו משפחות כבר לאחר שבועיים, זה היה נראה מבטיח. דיברנו על חתונה, ילדים (יותר נכון הוא דיבר ואני ניסיתי למתן אותו ולהסביר לו שאנחנו בשלב של בדיקת היחסים)
לאחר כחודשיים התחלתי להרגיש שיש בו הרבה התנהגויות שאני לא אוהבת וכדי לבדוק מה בדיוק אני מרגישה ביקשתי ממנו "פסק זמן" של יומיים שנמשך כמעט שבוע, כיוון שהוא סירב לדבר איתי.
לאחר שחזרנו הבהרתי לו שאני אוהבת אותו על אף ההתנהגויות שלו ומוכנה להמשיך איתו. הוא הסכים והמשכנו בקשר מאיפה שהפסקנו. חשוב לי לציין שהוא גר עם הוריו ואת רוב הזמן בילינו אצלי בדירה. ברוב הפעמים הוא היה יוצא מאצלי לעבודה וחוזר אלי בערב ... הבחור לא הפסיק להצהיר כמה שהוא "מת" עלי וכמה שהוא רוצה שאהיה אמא לילדיו ושחשוב שכבר נתחיל לעבוד על זה.
הזמן עבר (כחודש) והזוגיות הייתה טובה עד שביום בהיר אחד קיבלתי ממנו סמס ש"הוא צריך זמן לעצמו ושלא אנסה ליצור איתו קשר" ניסיתי להתקשר והוא לא ענה, סימסתי לו שאני רוצה הסבר ולא קיבלתי תשובה. לאחר כשבוע שהצלחתי לתפוס אותו כאשר התקשרתי ממספר חסום, הוא דיבר בקור רוח והסביר שזה מה שהוא החליט והוא לא מעוניין לפרט מה היו הסיבות לכך. מאז עברו 3 שבועות וקשה לי להתאושש מהפגיעה (מרגישה מרומה) למרות שאני מבינה ש"ניצלתי" ממנו, שהוא לא מתאים לי ולא ראוי לי. למרות זאת, אני מרגישה שאני רוצה לסגור איתו מעגל ולדבר על כל מה שקרה..
מה דעתכם האם כדאי לעשות זאת או פשוט לנסות להמשיך הלאה? רק להבהיר כי הוא הביע עניין שנישאר ידידים ואף נפגש מדי פעם לקפה..
מה לעשות?