שלום לכם,
מאז שאני מכיר את עצמי אני נמשך לבנות מגיל שלוש-ארבע ומעלה. כל החיים שלי עבדתי על איך להסתיר את זה כי אני יודע בוודאות שאם אצא מהארון אף אחד לא יקבל אותי וכולם יראו אותי בתור מפלצת שאונסת ילדים בלי אפילו להכיר אותי. חשוב מאוד לציין, אני לא נוגע בילדים, מעולם לא נגעתי בילדים, לעולם לא אגע בילדים, אני יודע שילדים לא אמורים לקיים יחסי מין, אני יודע שאין להם מספיק ידע ונסיון כדי להסכים לזוגיות ומיניות או להתנגד, לנסות לשכנע ילדות לקיים איתי יחסי מין זה פשע שפל ושזה אסור. אני תמיד נמנע מלפלרטט עם ילדות ואני תמיד מצליח. אני בארון ורק ההורים שלי, כמה פסיכולוגים ושני חברים יודעים וזהו. וגם, כשסיפרתי להם, לא הרגשתי הקלה, להיפך, אני מרגיש שאני מתבייש במי שאני ואני שונא את עצמי על זה שסיפרתי. ההורים תומכים ומקבלים אבל גם מתביישים. חבר שלי מקבל ותומך בי, השני לא מאמין לי והפסיכולוגים שומרים על הדיסקרטיות שלי. אני לא יודע מה לעשות עם עצמי! כשאני מנסה להיפתח ומרגיש את הצורך להגיד אני תמיד מתמלא בושה ופחד כי אני יודע איך אנשים יגיבו. אני שונא את עצמי. חשוב לציין שיש לי חברה בגילי ואני נמשך גם לנערות ולנשים, אפילו כאלה שמבוגרות ממני בקצת (גם חברה שלי יודעת). אני לא יודע מה לעשות. נמאס לי כל הזמן ללכת ברחוב בידיעה שכולם רואים אותי בתור פושע שצריך לסרס אותו, למרות שמעולם פגעתי באף אחד. אני לא בחרתי את הנטייה הזו ולנסות "לשנות" אותי רק יצדיק את מה שכולם חושבים (מה גם שזה בלתי-אפשרי). אני ממש מרגיש שאני מאוהב בילדות גם מינית, רגשית ורומנטית ואני רק יכול לפנטז. אף פעם לא צפיתי בפורנו של ילדים ואף פעם לא אצפה. אני לא בן אדם סוטה או חולני, אבל נמאס לי שכל העולם מכריח אותי להרגיש שאני כן! אני ממש מפחד. מה לעשות? ברצינות, בא לי לפגוע בעצמי (אני לא עושה את זה אבל)!
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות