היי, אני בת 18, השעה עכשיו כשאני כותבת את זה 6 בבוקר, יש לי בית ספר עוד שעה וכרגיל לא נרדמתי.
מתחילת כיתה יא התחילה התקופה הכי נוראית בחיים שלי, פשוט קרסתי, וכל עולמי נהרס, ויתרתי לעצמי הרבה בכל תחום וגם בלימודים ופשוט נכנעתי לדיכאון והסתגרתי בחדר שלי, כיום אני לוקחת כדורים נגד דיכאון אחרי אבחון של פסיכיאטר, ומטופלת אצל פסיכולוג שלא ממש עוזר לי.
המצב שלי מדאיג אותי ברמות, אני מרגישה שהתעוררתי מאוחר מדי, תמיד שאפתי להיות בן אדם מצליח אבל כנראה שהחלום הזה לא יתגשם (כן אצלי ההצלחה תלויה בבגרויות), בכל לילה כשאני הולכת לישון אני פשוט לא מצליחה לעצום את העיניים שלי, מרגישה שהראש שלי מתפוצץ מרוב המחשבות, נכנסתי למעגל של כישלון חולשה פחד לחץ ודיכאון שחוזר על עצמו בכל יום, אני לא רוצה לאבד את עצמי לגמרי, אבל הכל מרגיש לי אי אפשרי ושאני לא אשיג כלום והחיים הפכו להיות משעממים וחסרי משמעות בעיניי פשוט אין לי מוטיבציה לכלום, מרגישה שאני זקנה בת 80 בנפש.
איך אפשר לתקן את כל זה? האנשים מסביבי מלחיצים אותי עוד יותר במיוחד בעניין של הבגרויות, יש לי הרבה מה להשלים והרבה מה לעשות רק ש "ההרבה" הזה לא מפשר לי לעשות כלום כי אני פשוט לחוצה ומרגישה חסרת אונים.
האם יש לי סיכוי לתקן את הכל? מאיפה להתחיל עם זה? איך אוכל ללמוד ולהצליח בבגרויות כשאני מפוזרת בין הרבה נושאים ואין לי כיוון?
תודה מראש לכלום
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות