זה תמיד היה ככה, רק בזמן האחרון (בשנה וחצי בערך), זה יותר התחיל להחמיר בהדרגה.
גם עכשיו אני קצת במתח .
אני אתן דוגמא שתמיד תמיד קורית לי.
נעליים.
נכון שלא תמיד הנעליים "שוות" על הרגליים? זאת אומרת, באחת קשרתי יותר חזק ובשנייה פחות?
אז אותי זה מחרפן. אני חייבת שהן יהיו שוות. אני אשכרה פורמת אותן וקושרת שוב ושוב עד שזה שווה.
אחרי איזה פעמיים שזה לא שווה (עד כאן אני רק עצבנית), אני מתחילה לקבל פחד כזה.
מין חרדה לא מוסברת כזו...
כמובן שזה לא קורה רק בנעליים, קורה בבגדים (מושכים לי את השרוול אז אני אמשוך גם את השרוול השני כדי שזה יהיה שווה, התיק לא יושב על הגב בצורה שווה אני אתחיל שעה להתעסק עם הכתפיות, הקוקו חייב להיות חזק ולא רופף ושווה, המורה מוחקת את הלוח ונשארים עדיין את הקווים הקטנים האלה שהיא לא מוחקת ועוד כותבת עליהם! , ועוד מלא כאלה...)
זה פשוט מחרפן אותי.
את האמת גם כשלא קורה כלום ואני סתם לדוגמא הולכת פתאום הפחד הזה משתלט עליי..באמת ללא סיבה.
זה קורה בצורה מוגזמת גם עם רעש.
או עוד משהו, אני לא יכולה לתת לאנשים להתעסק עם הדברים שלי, אולי הם יהרסו לי אתזה (בכוונה).
אני תמיד אשתה, המים נראים לי אפורים מידי.
היום היה גשם והאוטובוס היה חנוק בפנים, מה שאני חשבתי זה "אולי זה מכוון אליי, רוצים לפגוע בי?"
אני מציגה בדרך כלל דמות חזקה כזו, עצבנית לעיתים ממש קרובות, ולפעמים ממש התקף זעם. (כשזה בבית הספר ויש מישהו שתומך, זה מתפרץ על אחרים, כשאני בבית, לרוב זה על עצמי- בכל מקרה זה קורה, רק ההשפעה נראית רק בבית ספר).
ושלא תבינו לא נכון, אני ממש לא דיכאונית או משהו. יש לי חברים, אני צוחקת ומצחיקה, ואני כן שמחה ונהנית מהחיים שלי כשהחרדות והכעס לא מופיעים.
אבל זה דברים שממש יכולים להרוס לי יום שלם ..זה מחרפן אותי.
מה קורה לי? ומה עושים עם זה?
סליחה על החפירה!!
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות