טוב , בארבע שנים האחרונות אני נמצאת בדיכאון , לא יצאתי שנה מהבית , הייתי עצובה , בלי אנרגיה , בלי טעם לחיים , עם רצון להתאבד , בעיות שינה , כאב ומועקה ענקית . תמיד התפללתי שזה יעבור , שאני יוכל יום אחד בלי לבכות בלי להתפוצץ מבפנים בלי לרעוד בלי לשמוע מוזיקה עצובה כל דקה . אבל בתוך תוכי גם פחדתי מה יקרה אם אני יאבד אתזה (את הדיכאון) זה נהיה חלק מהאופי שלי , זה משאני , כמובן שזה פוגע והורג אותי כל פעם מחדש אבל מה לעשות , זה חלק ממני . בשבועיים האחרונים אני לא מצליחה לבכות ! גם אם אני עצובה אם יש בי רצון ענק להתאבד לא משנה מה , אני לא מצליחה לבכות אני מרגישה כאילו יש בתוכי מחסום שלא נותן לדמעות לצאת , אני צריכה לבכות , זה משחרר זה מרגיע זה משאני , אני במילה אחת זה פשןט בכי , זה חלק ממני . בנוסף בשבוע האחרון אני לא מרגישה כלום , לא שמחה לא עצובה לא דיכאון לא ריקנות לא כלום ! אני רוצה , חייבת להרגיש משהו , לבכות , נהייתי פשוט בנאדם בלי רגשות אני לא מרגישה כלום . אני שומעת שירים עצובים ואני לא מרגישה שום דבר לא כואב לי , אני רוצה את הרגשות שלי בחזרה ! מה לעשות ? איך אני יכולה לעזור לעצמי להוציא את המחסום הרגשי הזה ולבכות ? איך אני יכולה לחזור להרגיש ? אני מרגישה שאני פשוט כלום .
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות