אני מצליחה ללמוד רק אחרי שאני מקבלת אורגזמה!

טוב, זה לא לגמרי מדויק. עם האורגזמה אני קלולס לחלוטין, ורמת האייקיו שלי שואפת ל0000000000- דקות שלמות אחרי אבל אני יודעת להחזיק ולדחות את הקץ שלה ובכלל זהו אקט האוננות שמגרה לי את המוח.
זה לא שלפני הגילוי הייתי תלמידה גרועה. אבל כן הייתי ממוצעת. הציונים שלי לא עלו מעל 70. אני חושבת שהבעיה טמונה בכך שאני חסרת ביטחון, חולמנית והכי מעופפת שיש. אינני מסוגלת ללמוד למבחן בלי להיכנס להיסטריה, לחץ וחיבוטים עצמיים שכוללים הרבה ירידות על עצמי ועל היכולות שלי ועל כך שאין בי את מה שצריך. לא ברמה שהייתי רוצה לשאוף אליה לפחות.
באמצע התיכון, בעת שיעמום והיסטריה רגילה ללימודי פסיכולוגיה התחלתי לגעת בעצמי לראשונה. זה הרגיע אותי, קיבלתי פרופורציה ושיפר את הריכוז שלי משמעותית. סוף כל סוף הצלחתי להתעסק בעמוד אחרי עמוד בלי לעוף למחוזות רחוקים ולרדת למקומות נמוכים בעצמי. תוך שעתיים עם הפסקות פה ושם הבנתי את כל החומר ואפילו הצלחתי לדקלם אותו בעל פה. עשרים עמודים, שעתיים והמאה התיכוני הראשון שלי. לא יודעת, זה מנקה אותי ממחשבות וגורם לי להתעמק. מאז אני תמיד מאוננת בלימודים למבחנים ואני לא יורדת מהציון תשעים פלוס שזה היה מדהים בעיניי יחסית לתקופה הממוצעת והקשה שלי. אני בוגרת מגמת פסיכולוגיה, 5 יחידות מתמטיקה ופיזיקה עם ממוצע אדיר בהחלט. חשוב לי לציין שהעניין קורה לי רק בלימודים למקצועות הומניים שדורשים שינון מאסיבי ואילו בריאליים הצלחתי גם בלי לגעת בעצמי לפני.

הבעיה מתחילה בכך שאני לא יכולה להמשיך עם זה בתנאים הנוכחיים. התקבלתי למקצוע שהוא מלאכת הלימודים ההומניים ובגלל שהאוניברסיטה רחוקה מבית מגוריי אני עוברת לשותפות מלאה עם חברה טובה שלי; בעיקר בלימודים. אנחנו מתכננות ללמוד את אותו המקצוע והיא הציעה שנתכונן למבחנים ביחד כי היא רגילה להסתדר עם עוד מישהו לצידה. גם אם אצליח להתחמק מהרעיון, מסיבות כאלו ואחרות, אצטרך בכל זאת לפעמים ללמוד בספריה לקראת המבחנים. ובקיצור, אני לא עד כדי כך נועזת ולא מתאים לי להיעצר על הטרדה מינית לציבור.
בתיכון פעם ניסיתי להתכונן בלי לגעת בעצמי והלכתי לאיבוד. נכנסתי לפאניקה וגם כשהצלחתי להרגיע את עצמי (למרות שבמבט לאחור אני לא בטוחה אם עדיין הייתי כ''כ רגועה) אף מילה או רעיון לא הצליחו להיכנס לי לראש. לא משנה כמה התאמצתי, כמה חרשתי וכמה התעמקתי. כ ל ו ם. לא הסתדרתי עם החומר ההומני ואני לא יודעת עד כמה אצליח להסתדר איתו עכשיו. אולי זה הכל בראש? הרגל מגונה שכל הכוח שיש לו עליי קיים רק כי התרגלתי אליו ואני לא זוכרת דרך אחרת? אולי זה פשוט כי כל היסודי והחטיבה לא נתתי לגמרי את עצמי, ואילו בתיכון ומעליו התפקסתי והחכמתי בלי קשר? אני לא רוצה להאמין שאני הבן אדם היחידי שמצליח לתפקד רק במולטי טאסקינג, אורגזמה ומיטה מתחתיי. אוף. שמישהו ירגיע אותי או יציע לי לקפל הכל ולהצטרף לקרקס, משהו. ודאות. אני לא רוצה להיות משועבדת להרגל הזה.
גם דרכים טובות שתשמחו לשתף אותי לשינון עצמי יתקבלו בברכה.

(אני מאוד מינית אבל זה גם לא משהו שאני מכורה אליו או חייבת 'כאן ועכשיו'. בזמן הצבא כל הפעילות המינית שלי הסתכמה בזמן האיכות שלי עם החבר ולא הרגשתי צורך מסויים להושיט יד נוספת כשחזרתי הביתה. זה קורה לי רק כשאני צריכה לשנן חומר).