חברה שלי מושלמת ומצחיקה ברמות, אני מקנאה בה!

שלום לכם.
יש לי בעיה. זה מעציב אותי קצת... אני יודעת שהיא חברה שלי וזה לא יפה אבל מה אני יכולה לעשות.
חברה שלי היא פשוט בן אדם שכל אחד ואחת בעולם הזה רוצים להיות בקרבתה. קודם כל, בואו נתחיל מזה שהיא בן אדם י-פ-ה במלוא מובן המילה. אין לה שום פגם, אני רצינית איתכם! (אוקראינית, למתעניינים...). היא אולי הילדה הכי יפה שראיתי עד היום.
האופי שלה מדהים - היא אנרגטית, אמיצה מאוד, לא מתביישת מכלום ושום דבר, חברמנית, חברותית וכולם נמשכים אליה כמו למגנט.. אני כל כך מקנאה באומץ שלה. שאין לה בעיה לפנות לזרים כדי לברר מה השעה ואחרי שתי דק אתם רואים את הבן אדם מתפקע מצחוק. ואני... עזבו את הצחוקים, אפילו את השעה אני לא יכולה לברר. אני מתביישת מהכל. מתביישת לקרוא בכיתה אפילו. היא לא מפחדת מכלום, כל כך הרבה ביטחון עצמי.... היא כל כך מצחיקה. בחיים לא משעמם איתה. היא קורעת מצחוק!!!! והאמת שאני מתה עליה ואוהבת אותה כמו כל האחרים ואולי אפילו יותר כי היא חברה מאוד טובה שלי. יש לי כל כך הרבה ביטחון עצמי איתה, אני מרגישה שכיף לי. שאני באמת צוחקת מהלב ולא מפחדת ממה יגיד הילד ההוא שצחק מעבר לכביש, גם אם אני רוקדת ברחוב. אני גם מקנאה בה שיש לה את הכוח הזה לשים זין אבל באמת להתכוון לזה. לא להגיד לי בתור קלישאה, אלא להגיד לי: "מה אכפת לך ממנו???? שימי את יודעת מה. שיכנס לתחת" ולהתחיל לשיר איתי ברחוב. לגרום לי לשכוח מהצרות שלי. ברור שלכולם יש מגרעות, והיא גם לא מצטיינת בלימודים (מה שאני כן בעצם), צריך לפקס אותה לפעמים (יש לה הפרעות קשב וריכוז).. אבל יש לה כל כך הרבה חוש הומור שזה מחפה על הכל!!! ישנן עוד תכונות רבות אבל כל אדם הוא עולם ומלואו לכן אפסיק לתאר :)
כל מילה שהיא תגיד או כל סיפור שקרה לה, הכל כל כך מצחיק, אם זה בצורה שבה היא מדברת או הסיפור עצמו... היא גם מדברת קצת מצחיק, זאת אומרת הקול שלה לא צלול וגבוה כמו לרוב הנשים. הוא יותר נמוך (אבל כמובן נמוך בצורה נשית עדיין) ואפילו דיי צרוד, ובמיוחד היום היא הייתה צרודה מאוד ומדיי פעם היו לה שינויים בקול (עלה, ירד) וזה פשוט הרג את כולם, וזה בכלל לא אמור להצחיק. היא לא מדברת לאט וברור, אלא קצת בקול רם, לפעמים מהר לפעמים בולעת מילים ... וגם מה שלא מצחיק בכלל, קורע מצחוק.
והכי חשוב - יש בה תמימות. תמימות טובה. לא היה לה חבר ותאמינו לי שהיא יכולה להשיג ברגע, היא אפילו לא התנשקה!!! הילדה הזאת מציאה.
ושלא תחשבו, היא ממש לא מורידה לי את הביטחון. להפך, כשאני איתה אני בשמיים. אבל כשאני עם עצמי וסורקת סיטואציות בראש, כואב לי שאני לא כזאת... שאני ביישנית ומופנמת ואפילו קצת סנובית. שאין לי את האומץ הזה להפריע קצת בכיתה או להצחיק את הבנים... וזה לא ממש ניתן לשינוי כי כזאת אני. למרות שלי כן היה חבר... וכן התנשקתי.
מה אני יכולה לעשות????? רוצה להיות כמוה.