אני ביאוסקסואלית.
רק להגיע למצב שאני כותבת את שתי המילים האלה, לקח לי שנה. אני מניחה שאם לא כותבים ולא חושבים, אפשר להתכחש, להתעלם, וברגע שאני מוציאה את זה החוצה אני מכריזה בפומבי שמשהו דפוק אצלי.
אני לא הומופובית, זה די נשמע ככה... אני יודעת. אבל אני ממש ממש לא. אני תומכת, יש לי חברים הומוסקסואלים, אבל כשזה מגיע אליי, שאני באמת מבינה שאני לא יכולה לאהוב מישהו כל כך הרבה בתור חברה, ושזו אהבה באמת, ושממש, אבל ממש נדפקתי.
היא היתה מין סוג של חונכת שלי מאז שהייתי בת עשר. היא השגיחה עליי כמו בייביסיטר, התחברתי אליה אבל לא יותר מדי, אחר כך... גיל אחת עשרה, היו לי המון המון בעיות נפשיות, התחברתי אליה עוד יותר, פיתחתי חרדת נטישה כי אמא שלי היתה חרא של אמא והיא פשוט תמיד היתה שם בשבילי. מאז ועד עכשיו. החברה הכי טובה שלי והאחות שלי. היא הבן אדם הכי טוב שפגשתי.
ועכשיו, אני כבר לא יכולה יותר. כל כך, כל כך, כל כך, כל כך קשה לי להשלים עם העובדה שאני מרגישה אליה ככה. אני לא בטוחה אם אני מאוהבת בה. אבל אני לא אוהבת אנשים, באמת שכמעט בכלל, ואותה אני אוהבת יותר מכל דבר שבעולם, יותר מההורים המשפחה והחברות, הייתי עושה הכל בשבילה. אני מחפשת לראות שהיא מחוברת בפייסבוק כל הזמן רק כדי לדעת, אני חושבת עליה, כל הזמן. כי אני כל כך מתגעגעת אליה כל הזמן. ואני באמת לא יודעת אם זו אהבה, אבל אם זו לא, מה כן אהבה?! היא הכל בשבילי, היא הצילה לי את החיים כשרציתי להתאבד ולא עשיתי את זה, למענה.
אני לא נמשכת אליה מבחינה מינית או משהו, איכס. היא כמו משפחה, אבל אני אוהבת אותה יותר מדי. אני שונאת לאהוב אנשים. ואני לא יודעת! אני לא יודעת מה זה! אני אוהבת אותה כמו אמא? אחות? חברה? הכל ביחד? כן. לא. לא יודעת. אני רק יודעת שאני אובססיבית כל כך שאני לא יכולה לחיות ככה יותר. אני לא יכולה להתמודד עם ההרגשה הזו, זה מגעיל אותי כל כך. אני יושבת פה ובוכה כמו יצורה ואני לא מסוגלת יותר לחיות ככה.
ואין לי יועצת לדבר איתה,
לא פסיכולוגית
ולא חברות ובטח שלא משפחה,
כי אף אחד מהם לא מבין אותי. אף אחד לא יבין כמה כואב לי.
והיא? יש לה כבר משפחה משלה, שתי בנות, היא מבוגרת, סיימה תואר ומאושרת.
אני שמחה בשבילה, באמת.
ואני צריכה עזרה, ואני צריכה חיבוק ותמיכה, כי אני פאקינג ילדה, ואני לא צריכה להרגיש ככה. אני לא יכולה להרגיש ככה שוב; לרצות למות.
ואני גם לא יכולה לנתק קשר, כי גם היא אוהבת אותי, כמו בת או אחות, ואני צריכה את העזרה שלכם. באמת. מה אני מרגישה, האובססיה הזו? אני לא פסיכולוגית אני לא מסוגלת לנתח דברים כאלו, אני ממש צריכה את העזרה שלכם.
תודה רבה רבה,
סתם ילדה מטומטמת.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות




















כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות






































2025