כשהייתי בת 6 אני חזרתי מבית הספר לבד הביתה, אני זוכרת שגרתי כמה בניינים מבית הספר ולא הייתה לי בעיה לחזור הביתה לבד.
כשהגעתי לבניין של הבית שלי אני שמעתי צעקות של אישה וראיתי שגבר שנראה באותה תקופה מבוגר לגילו מציק לנערה מסויימת..
הוא אנס אותה.
הייתי ילדה בכיתה א', וניתקלתי בדבר הכי גרוע שיכול לקרות לפי דעתי לאישה.
כשראיתי את זה אני נבהלתי ועליתי הביתה, כמובן שסיפרתי להורים שלי והם הזעיקו משטרה והסיפור הזה נגמר כבר מזמן.
אבל עברו כבר 10 שנים מאז, והתמונות של אותו המקרה עדיין צצות לי בראש לפעמים.
בגיל 14 הייתי נזכרת בזה כמה פעמים ביום, והתחלתי להתרחק מבנים, פחדתי מהם, פיתחתי בדידות ונשלחתי לפסיכולוג.
הכל עבר, כל החרדות וכל הפחדים נעלמו.
אבל אותה הנערה שצעקה ובכתה, וניסתה להתנגד עדיין נמצאת עמוק אצלי בזיכרון..
ואני כל כך מרחמת עליה..
זה לא יכול להימשך ככה, אני לא יכולה כל הזמן להיזכר בזה, כל פעם שאני מתחילה להיזכר בזה אני מנסה להעסיק את עצמי במשהו, יוצאת החוצה, שומעת שירים, מדברת עם מישהו..
אבל תמיד בסופו של דבר אני אזכר בזה עוד הפעם. וכבר אין לי כוח.. 10 שנים עם אותו זיכרון.
מה אני יכולה עוד לעשות כדי להפסיק לחשוב על זה?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025