סיפור קצת מוזר, אני בזוגיות קצת מסובכת עם בחור כבר 5 חודשים, ולפני כן היינו מדברים קבוע שנה שלמה. המצב הוא כזה, אני מרגישה יותר מכורה אליו מאשר מאוהבת. עד עכשיו היה לי נורא כיף לי, העניין הוא שבמיוחד בזמן האחרון אני מרגישה שלא כיף לי איתו, הבדיחות שלו כבר לא מצחיקות אותי ובקושי נמשכת אליו ואפילו מקבלת יחס מזלזל. אף פעם לא חשבתי שהוא נראה טוב ואני מרגישה שבגלל שזו המערכת יחסים הרצינית הראשונה שלי ובנוסף אנחנו מבלים כל יום, ממש כל יום יחד אני יותר רגילה מאשר מאוהבת. אני מרגישה בודדה שאנחנו לא נפגשים אז האופציה לצמצם פגישות זו לא תשובה. בכל מקרה, אנחנו כן שוכבים ואני פשוט לא מרגישה נרגשת או בכלל נהנית?. אני אפילו קצת קנאית לו אבל מרגישה שזה לא בא ממקום של אהבה אלא מרכושנות. אני יודעת שכביכול התשובה שאני צריכה להיפרד ממנו ברורה אבל אני לא רואה אותי עם שום בחור אחר. כלכך קשה לי. אני כלכך רגילה, קשה לי להיות לבד, אפילו כמה שעות, אני ממש יוצאת מדעתי. שוב, הוא לא בחור נאה שזה גורם לי להיות מסונוורת. וזו בעיה רצינית, איך אפשר לצאת עם בחור שלא נראה טוב בעינייך? אני מקנאה בבחורות שיוצאות עם בחורים נאים. אין לי את המשיכה כלפיו, ומרגישה שנכשלתי.
אני רק בת 16, עוד לא יוצאת לדייטים ולא מבינה כלכך בעניין, ואין שום בחור בסביבה שמעניין אותי. אני מרגישה ממש תקועה. לא רוצה להיות לבד ובודדה, למרות החברה של החברות, זה לא ממלא את המקום. חשוב לי לציין שהוא בחור מדהים וזו הסיבה שאני בכל זאת איתו. למרות ששוב, בזמן האחרון אני לא מרגישה שטוב לי. אני מצטערת על שכתבתי כלכך הרבה אני ממש מבולבלת.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות