היי,אני תהילה,בחורה דתייה,עוד חודש בת 18.
אני בקשר עם מישהו קרוב לחצי שנה,נהנית איתו הכי בעולם!! תמיד הרגשתי חיבור בנשמות שלנו,אהבה כזו שאי אפשר להסביר במילים.
הוא גם דתי.
כל פעם היינו נפגשים במקומות ציבוריים, לא שמרנו נגיעה-זה היה קשה מידי והיינו נוגעים אחד בשני,הוא היה מנשק אותי לפעמים (בלחי רק) ..אבל לא היה מגע אינטימי.
באמת שהקפדנו שלא להיות אחד עם השניה לבד,מהחשש.. ובגלל זה תמיד היינו יוצאים ומדברים במקומות ציבוריים .
אתמול הוא קפץ אליי לאסוף אותי,הייתי לבד בבית אבל בסופו של דבר החלטנו להישאר בבית וראינו סרט..בסוף זה התגלגל ואתם בטח יודעים מה קרה!!
הוא עזב לפני שההורים שלי הגיעו,הם כמובן לא יודעים מזה כלום!! לפני שהוא הלך היינו שתינו ממש בעננים,הייתי מאושרת והיה לי כיף,סוף סוף הרגשתי אותו והיה נעים..אבל היום בבוקר קמתי ממש בדיכאון,רק הבוקר הבנתי מה בדיוק עשיתי והתחלתי לבכות ממש..אני ממש נסערת ומתוסכלת עד עכשיו.
אין לי חשק לדבר איתו,ולא יצא לי לדבר איתו מאז,אני מאוד מאוד מאוד מתחרטת על מה שהיה ולא יודעת מה לעשות!! אני יודעת שחטאתי בחטא חמור,אני פשווטט.....על הפנים!!
אני לא מאשימה אותו,זה היה פשוט רגע כזה אבל אני לא מסוגלת לדבר איתו ומסננת אותו בשיחות.
לענות לו? לספר לו שאני מתחרטת? או שזה מיותר ולהמשיך הלאה?.אני מבינה שאי אפשר להחזיר את הגלגל לאחור .
אני עדיין אוהבת אותו ,לא רואה את עצמי נפרדת ממנו-אבל מה לעשות???
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025