אז ככה, הסיפור שלי קצת מורכב אבל אני אקצר לכם ממש..
כשהייתי כיתה ח ההורין שלי ננפרדו , אמא שלי עברה המוןןן בשנה הזאת . וזה גרם לכך שהיא קיבלה התקף לב .
ההורים שלי חזרו אחרי חצי שנה , וכשהייתי בכיתה ט קיבלה שוב .
בכיתה י' העניינים התחילו להסתבך , יותר ויותר לחצים בלב , לא מצליחה להירדם בלילה וכו' .
לא היינו הילדים האידייאלים , אני ואחי היינו רבים מלאאא , האחים שלי מתמרדים כזה , אני הילדת סנדוויץ ,הילדה הטובה של אבא ואמא . סבתא אמרה לנו שצריך יותר לעזור ,פחות לריב וכו . עשינו הכל חוץ מלהפסיק לריב . בכיתה י , כשהעניינים התחילו להסתבך , אמא קיבלה עוד התקף (השלישי) והרופא אמר שבנס יצאה מזה אז החלטתי לקחת את אחי לשיחה ולהגיד לו שאי אפשר יותר ען הריבים האלה , אז הפזסקנו ב"ה .
לאמא היה 3 עורקים סתומים , אז עשו לה צינתור אחד , ולגבי ה-2 האחרים החליטו לעשות לה ניתוח מעקפים , שזה פותחים את כל בית החזה וכו..
ב"ה עבר בשלום , הייתה תקופה ארוכה,של החלמה ואמא קיבלה,סוג של סיבוב . יענו נהייתה,ממש עצבנית על כל דבר קטן .
זה לא אופייני לאמא שלייי ,בכלל אבל !!
בהתחלה,אמרנו שזה בטח בגלל שהמערכת עצבים שלה חוזרת לעצמה , אבל זהכבר לא זה .
היא מתעצבנת על כל חרטה וכשהיא מתעצבנת היא תחפווור על כל הדברים שלא עשינו .
לדוג' ,השבוע שטפתי את כל הבית , הברקתי אותו לחג ונשאר לי משהו קטן לעשות וההיא התהפכה עלייי וישר ראתה,את הדבר הרע , זה מבאס . זה לא עושה לך חשק לעשות יותר כלום .
אמא שליייי היא החיים שלייי , האור שלייי בעולם אבל זה מגיע למצב שכבר נמאס .
דיברתי איתה על זה , אבל היא רגישה וישר התחילה לבכות אחרע שאמרתי את הדברים בצורה כל כך עדינה .
השאלה ,מה לעשות מפה ? לשתוק?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות