להורים שלי יש סטיגמות מוזרות על החברות שלי והם לא מוכנים שאני יסתובב איתן, הם מכירים את המשפחה של החברה הכי טובה שלי והם חושבים שהיא ילדה לא טובה על סמך זה שההורים שלה לא אנשים טובים ולא נותנים לה חינוך טוב, יש לי עוד חברה שההורים שלה גרושים, בעצם כל חברה שיש לי שההורים שלה גרושים ההורים שלי חושבים שהיא לא ילדה טובה כי אין לה אבא שיחנך אותה, ושאמא שלה יוצאת לבלות בלילות והילדה גם מטיילת בלילות. אפילו אני כבר לא מבינה מה הם רוצים, הסטיגמות האלה על החברות שלי פשוט דפוקות. למה אני לא יכולה להיות חברה של מישהי כי ההורים שלה גרושים?
בנוסף לכך הם טוענים שאני מושפעת מהן, שאני מדברת כמוהן, ומתנהגת כמוהן.
חשוב לי לציין שהחברות שלי ילדות טובות שלא עושות שטויות, תלמידות חכמות ואני ההפך מהן, אני יותר בעייתית, קשה לי להתרכז בלימודים ואם להגיד את האמת הלימודים לא ממש מעניינים אותי למרות שאני יודעת שזה חשוב. אבא שלי אומר שאי אפשר להיות גם מקובלת בחברה וגם תלמידה מחוננת, אבל למה? בגלל שאני מקובלת ויש לי הרבה חברות וחברים אז אני לא יכולה להתעסק בלימודים? אני חושבת שאני כן.. אולי בגלל שהוא כל הזמן אמר לי את זה אני לא מתאמצת, כי הסטיגמה הזאת כבר תקועה לי בראש. אז אם הוא נותן לי לבחור בין להיות מקובלת ללהיות מחוננת אז אני מעדיפה את האופציה הראשונה. בקיצור הייתי מאוד שמחה אם היו נותנים לי סוג של הארה או הערה.
תגל.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות