טוב אז ככה..... חייבת לשפוך!
אני בת 26 בהריון, ואוטוטו מתחתנת... יש לי בן זוג מקסים, אוהב, מעריך.. כל המילים הטובות אפשר לומר עליו. האדם הכי מקסים שהכרתי. המשפחה שלי נורא אוהבים אותו והחברות אמרו לי שהצעד הכי נכון היה להכיר אותו.
הכרנו בתקופה אפשר לומר קצת ״פרועה״ שלי, הייתי יוצאת כל יום לדייט עם מישהו אחר, מכירה המון, נותנת צ׳אנס לכולם, וזה בגלל שנפגעתי המון מגברים והחלטתי יום אחד פשוט לנסות עם כל מי שיכיר, ואם מישהו יהיה באמת מוצא חן בעיניי אני אתן לו צ׳אנס. בתקופה הזו קיבלתי את הכאפה של החיים... הייתי בקשר עם בחור באמת מדהים, ממנו נכנסתי להריון שלא מתוכנן. ברגע שגיליתי לו הוא היה בהלם מוחלט. סירב בכל תוקף לקבל זאת וישר דרש הפלה. כמובן שגם עליי זה נפל לא במקום, וגם אני הייתי בהלם.. אך בפנים כן רציתי אותו וכן רציתי להמשיך את ההריון... אך לצערי עשיתי הפלה.
בזמן הזה הייתי לבד, הכרתי אותו.. את בעלי לעתיד, שהיה איתי בהכל, אם זה בבתי חולים ואם זה שהוא ליווה אותי ועודד אותי כשצריך. ובמשך הזמן פיתחתי אליו סוג של תלות. לא יכולתי יום אחד בלעדיו. הרגשתי שהוא החבר הכי טוב שלי. והוא היה כבר מזמן מאוהב בי.... הדברים התגלגלו ונכנסו לקשר זוגי. היה לי טוב איתו. יותר מכל הגברים שהייתי איתם. אך בליבי תמיד ידעתי שמשהו חסר. והיום, אנחנו לקראת חתונה...עדיין יש לי חור בלב, אולי עשיתי טעות שלא חיכיתי לגבר הנכון? אולי מתוך ייאוש אני איתו? סליחה על החפירה... אשמח לעזרתכם!
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025