בהחלט
הפסיכומטרי והבגרויות שלי עומדים בסכם הנדרש לאוניברסיטה אבל אין לי רקע מדעי כלל. בתיכון לא היה לי צל של מושג לגבי מה אני רוצה לעשות במשך שארית חיי, ואפילו קצת כיוונתי ללימודי אופנה כי חשבתי שזה מה שאני רוצה לעשות. באותה תקופה בתיכון כשנאלצנו לבחור מגמות - מגמת ביורפואה (ביולוגיה, כימיה, פיזיקה) הייתה מחוץ לטווח הראייה כי זכרתי שבחילת החטיבה סלדתי מכל מגע שלנו במקצוע מדעי ואיך בכלל מתקרבים לסבך הנוראי הזה. אז השתקעתי במגמת עיצוב.
אולם במסגרת התיכון התנדבתי במד''א. נחשפתי לכל העולם הזה בראשי פרקים אז שם ובתפקיד שלי בצבא והתאהבתי. ידעתי שזה מה שאני רוצה לעשות בחיים ועכשיו כשזה כ''כ קרוב אין לי מושג איך. אני כ''כ רוצה רפואה, וכ''כ רוצה קרדיולוגיה. זה נשמע לי כמו חלום קרוב-רחוק שלעולם לא אגע בו. אז שמתי את הרצון הזה על מיוט, ובכל זאת הייתי בטוחה שארצה ללמוד מקצוע ריאלי/+ פרא-רפואי (סיעוד, הפרעות בתקשורת, ביוטכנולוגיה, פיזיותרפיה...) אף על פי התעודה ההומנית וזה עדיין מכרסם בי. אנחנו זוכים לחיים פעם אחת, אז למה שלא ננצל אותם היטב? למה לבטל את עצמי? למה להתפשר?
אז הלכתי וסיפרתי להורים שלי על החלום וכל מה שהיה להם לעשות זה לצחוק לי בפנים. כי אין לי רקע, כי רק 4 יח''ל מת', כי תקווי שלפחות בסיעוד תשרדי. 'מצחיקה'.
וזה ניפץ לי את כל הביטחון אבל החלום עדיין נשאר.
הבנתי שאפשר לעשות מכינה של כמעט שנה/קורס קיץ של חודשיים אבל זה יותר מדי כסף לשלם בשביל לדרוך לי על כל הביטחון סופי כשאגלה שנכשלתי.
אני חייבת אתכם. אם אחרוש כל יום, אצטיין במכינה, אבוא מלאת מוטיבציה ללימודי הרפואה ובגדול ממש אתאבד על זה ולא אגיע קלולס... האם זה ריאלי לחשוב שיש לי סיכוי?
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025