אני יתחיל בכך ששאני עם בן זוגי שנה וחצי.כמובן אהבה ראשונה שלי. הוא בן 21 חייל.
מאז החצי שנה שלנו ביחד הרגשתי מאוד לא בטוחה בעצמי, בגללו..
פתאום הרגשתי לא מיוחדת, הוא היה עושה לי הרבה חרא מאחורי הגב, כמו להתחיל עםבנות, לדבר עם אקסיות ועם בנות שהיה לו איתן משהו מעבר לידידות בעבר ועוד הרבה בסגנון..
ואני מאוד לא סומכת עליו.
עד לפני שבוע הייתי מאוד לחוצה, הייתי לגמרי מעיקה עליו, ושואלת אותו שאלות בלי סוף.. משהו שלא אופייני לי, לא ידעתי שאני כזאת חשדנית וקנאית, אבל הוא כנראה נתן לי סיבה להיות כזאת. ויותר מזאת לא ידעתי שאני ככ לא בטוחה בעצמי.
הוא מאוד פגע באמון שלי. השפלתי את עצמי בשבילו, הורדתי מהכבוד שלי, והוא באמת נתן לי הרגשה שאני לא שווה כלום.
אני נתתי לבדידות להשתלט עליי, והעדפתי להיות עם בן אדם שפוגע בי מאשר להיות לבד לגמרי, כי המקום הזה ככ שחור וריק.
המשפחה שלי לא ממש תומכת בי, גם לא ״חברות״ שלי.
אז תמיד חזרתי אליו.
הוא מנצל את עצם זה שאני לבד, ושאני אומרת לו זהו אני הולכת, הוא מנסה להכשיל אותי ולהגיד ״ לכי למשפחה המקסימה שלך הם יקבלו אותך בזרועות פתוחות״.
יותר מכך הוא תמיד יהיה שם בשבילי שאני יצטרך, והוא אוהב אותי, אך איך שאני מרגישה את זה, הוא היה מחבק ואומר שאוהב אותי, ועושה בשבילי המון, אך במקביל היה עושה דברים שפגעו בי, דברים מאחורי הגב שלי, ועוד הרבה דברים שהסתיר ואני אפילו לא יודעת כרגע.
אני מאוד סיפרתי בקצרה ממה שאני מרגישה.. אז זה לא הכי מפורט.
אני לא יודעת מה לעשןת..
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות