שלום רב,
יש לי חבר נפש במשך שנים, (8 שנים), אקרא לו ש', בשנה האחרונה ש' ואני החלנו "להתפרק" מינית יחדיו.
(יש לציין שהיחסי מין בינינו רק לשם התפרקות ואנו לא מאוהבים).
קיימתי עמו שיחה רצינית לאחרונה בקשר למה יקרה אם וכאשר אחד מאיתנו ייכנס לקשר רציני,
כי עקב היותנו חברי נפש, בנוסף ליחסי מין אנו נפגשים בתדירות גבוהה.
לבסוף סיכמנו שנוריד את תדירות הפגישות, נפגש בשעות סבירות (לא בלילות), וכמובן הכי חשוב שנחדול מלקיים יחסי מין.
ואכן היום הזה קרוב להגיע, התחלתי לצאת עם גבר טוב, בעל אינטליגנציה רגשית, מציג עצמו כגבר נאמן, הוא בעל מוסר גבוה, בן אדם עם זיקה לדת, מבית טוב, איש שיחה, בעל הומור, ובקיצור גבר כלבבי.
אך אני מרגישה שעשיתי טעות איומה, אנו יוצאים במשך חודש, תדירות אחת לשבוע, ובכל זאת עדיין קיימתי יחסי מין עם ש' פעמיים-שלוש.
אני מרגישה שזה לא בסדר, בעיקר בגלל שהגבר שאני יוצאת איתו פיתח אליי רגש, וגם אני אליו, אך היצר התגבר עליי לצערי.
חשוב לציין שאנחנו רק יוצאים, עדיין לא "חבריםבני זוג" באופן פורמלי, אבל זה הכיוון. יש שיגידו שמבחינה פורמלית מותר לי עדיין לשכב עם אחר כל עוד אנחנו לא ביחד,
אבל הייסורי מצפון אוכלים אותי.
אני בן אדם נורא נאמן, בחיים לא בגדתי! אני יודעת בוודאות שאם אכן נהיה ביחד אני בחיים לא אבגוד בו.
השאלה שלי האם לדעתכם המעשה שלי היה לא מוסרי?
במידה וכן, האם עליי לספר לו שבזמן שיצאתי איתו שכבתי עם אחר?
מצד שני אם אספר, יכול להיות שהקשר בינינו ייפסק.
אני ממש אכולה מייסורי מצפון, מרגישה שהתנהלתי לא כשורה, ואשמח לכל עצה, דעה, השקפה ואפילו סיפור דומה מניסיונכם האישי!
תודה רבה וחג שמח אנשים!
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות