היי, אני בת 18 ומתגייסת באפריל ולכן חיפשתי עבודה שתעביר לי את הזמן בכיף וכמובן שאצליח להרוויח כסף לפני הגיוס. לפני כשבועיים התחלתי לעבוד ברשת מוכרת באחד הקניונים בעיר שלי. קודם כל,המשרה עצמה היא באמת לא וואו. השכר הוא מינימום ללא בונוסים והעבודה קשה מכיוון שהחנות גדולה ובנויה מכמה מחלקות ויש המון סחורה שצריך לסדר ולפרוק אך לגבי זה אין לי תלונות, עבדתי ברשת אחרת ואני רגילה לעבודה מהסוג הזה. הבעיה שלי היא הפאן החברתי, אני לא נהנית שם בכלל, לא מצליחה להתחבר לצוות שמורכב רובו מבנות שעפות על עצמן כי הן מנהלות/סגניות או אחמ"שיות. הן בקושי אומרות שלום או מדברות איתי וגם כשהן כן, הן מתלוננות על דברים שאני עושה וככה יוצא שאת רוב המשמרת שלי אני מעבירה לבד. לצערי העובדת היחידה שהצלחתי להתחבר אליה עוזבת בסוף החודש וזה נורא מבאס אותי כי אני באמת מרגישה שאשאר לבד. אני מגיעה כל יום לעבודה בה אני 6-8 שעות על הרגליים, משתעממת בטירוף ולבד. כאשר כן נכנסים מעט לקוחות לחנות אני נותנת את כולי בשביל לעזור ולייעץ ונותנת יחס אישי לכולם ובסוף מקבלת שיחת משוב מהבוסית שלי שאומרת לי את לא עוזרת, לא מוכרת ולא רווחית לי. מהיום הראשון שאני עובדת שם אני שומעת רק דברים רעים, לא חיזוק, לא מילה טובה, אפילו לא בוקר טוב. גם כשאני פונה אליהן הן עושות טובה שהן עונות לי. אני מסתובבת בחנות עם פרצוף תשעה באב, מדוכאת ומשועממת. עם כל יום שעובר יורד לי החשק ללכת לעבודה וזה לגמרי לא מתאים לי! אני בחורה חייכנית וחברותית שכל הזמן צוחקת ומתחברת יחסית מהר לאנשים ושם זה פשוט לא קורה.
אני לא יודעת מה לעשות! לעזוב ולחפש עבודה אחרת או להישאר? אם אעזוב אני מפחדת שארגיש שוויתרתי לעצמי ושאני לא מצליחה להתמודד אם קצת קשה ומצד שני אני באמת באמת סובלת שם.
ובמידה ואני כן מתפטרת? מה להגיד לבוסית? אני מרגישה כ"כ לא בנוח לפנות אליה בנושאים הכי פשוטים ואני לא יודעת איך לפנות אליה לגבי התפטרות.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות