אני יודעת שמשהו לא בסדר בראש הזה שלי, אני פשוט יודעת. כבר דודה שלי הציעה לקחת אותי לפסיכולוג, לפני שנה בערך, וההורים שלי די תמכו בזה. ההצעה עלתה בשנית לפני כשבוע, הפעם בשיחה עם אחי.
בשני המקרים נלחצתי ונבהלתי כל כך, התחלתי לבכות ולקח לי המון זמן להירגע. אני פשוט פוחדת, אני לא יודעת ממה. אולי לדבר על עצמי עם פסיכולוג, אולי ללכת לזה, אולי שמישהו יגלה, אולי להבין מה לא בסדר איתי?
אני לא יודעת ממה אני מפחדת כל כך, אבל מצד שני אני חושבת שאני זקוקה לזה. כל כך הרבה דברים לא בסדר בראש שלי! אני יודעת שאני זקוקה לעזרה, אבל... זה פשוט מפחיד כל כך... אפילו כשאני כותבת את המילים האלה כבר עולות לי דמעות, רק מהמחשבה.
ואם אני אשתנה בגלל זה? אולי זה, הבעיה שלי, היא מה ששומר אותי ילדותית מעט? ילדותית בקטע טוב.
אני באמת כבר לא יודעת מה אני עומדת לעשות. אני אוהבת את עצמי, אבל אני מודעת לבעיות בראש שלי ואני יודעת שהסביבה לא הכי אוהבת את זה.
אני פשוט כל כך פוחדת, אני לא יודעת מה לעשות, אני לא יודעת אם אני מוכנה לזה. ברצינות. אני חייבת עזרה, כל מה שחברים שלי אומרים זה שזו בחירה שלי אבל אני כל כך פוחדת! אני גם לא יודעת לקבל החלטות, אני אף פעם לא לוקחת את ההחלטה הנכונה, אני לא יכולה לעשות את זה אבל חייבת. מה אני אמורה לעשות לעזאזל?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות