היי יש לי חברה מכיתה ט' (אני עכשיו בי"ב) ואנחנו חברות דיי טובות. היא הייתה שם כשהייתי צריכה אותה, אנחנו מדברות, צוחקות וכו'. רק דבר אחד מפריע וזה משהו דיי גדול, היא לא מפסיקה לשפוט אותי.
אני לומדת באולפנה דתית (בי"ס דתי רק לבנות) ואני מתלבשת בחוץ לא כמו דתיה ומסתובבת עם בנים וכל זה. היא יותר שמרנית ממני. אני לא יודעת איך לתאר את זה, אז אני פשוט אתן לכם סיטואציות ממש מעצבנות שהיו לי איתה: כשאני סתם מדברת על בנים ומספרת לה בתור חברה כל מיני חוויות כאלו היא תמיד נותנת לי את אותו המבט של "התחלנו?" או "מה יהיה איתך ועם בנים הא..?". הדיבור שלי הוא יותר סלנג והיא רואה את זה כקללות, אז היא כל הזמן נתקעת ועוצרת אותי על כל מילה שנייה שלי... אני לא יכולה לדבר איתה שיחה נורמלית שנכנסת קצת לעניינים כמו מסיבות, בנים ובכלל כמעט כל מה שקשור לחברה חילונית (שהם בעצם רוב החברים שלי). נסו לתאר שאתם מדברים עם חברים על יום שיגרתי, עניינים סתמיים ויומיומיים, בעצם שיחה רגילה וזורמת לכל דבר, וכל שנייה הבן אדם קוטע אתכם, מסתכל עליכם במבטים מוזרים, מנסה בכל דרך אפשרית להראות לכם מה לא בסדר אתכם. היא כ"כ מקובעת על הדעה שלה ועל הראיה המעוותת שחברה חילונית זה פחות טוב ולהתנשק עם בנים ובכלל לגעת בהם זה נורא, ובכלל, שאם אני עושה את הדברים האלו אז זה כל מה שמעניין אותי, ואני תמיד אחפש את הדברים השיטחיים וזה ברור מאליו שאני פקאצה או פרחה או לא יודעת איך לקרוא לזה. ביקצור נמאס לי! זו הדרך שבחרתי בה, למה היא שופטת אותי!? אני עדיין דתיה, אני שומרת שבת, אוכלת כשר, צמה בצומות וכו' וכו'...... כבר דיברתי איתה, כמה פעמים! אמרתי לה במפורש מה אני חושבת, זה לא עוזר... אני מתחילה לחשוב על לנתק איתה קשר, נמאס לי כבר, כמה אפשר? אני צריכה לחשוב אלף פעמים לפני שאני מוציאה לידה מילה. מה לעשות? אני מגזימה? יש דרך לפתור את זה בלי לנתק איתה קשר? אין לי בעיה להגיד בפרצוף מה אני חושבת, אבל לא יודעת אם זה יעזור... כי אם זה יקרה אני אתפרץ מעצבים (עד עכשיו דיברתי אליה יפה. בתקיפות אבל עדיין יפה). ממש אשמח לעצות
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות