בעלי עובד בעבודה אחת שמכניסה לנו חמש וחצי בממוצע לחודש. אני עדיין מניקה ונשארת לטפל בתינוק בבית. כשבעלי חוזר מהעבודה הוא עייף. בדכ עצבני וככה מתגלגל לו כל יום כל היום. כשאני בבית עם התינוק רגוע ושלו לנו. וכשבעלי חוזר נהיה מין מתח נפשי כזה ביני לבינו בענייני הכסף. הערב אמרתי לו שדי! נמאס לחיות מכלום לכלום, ואני מחר הולכת לעבוד מצידי במלצרות, העיקר שיהיה כסף ואם יהיה לי גודש כבר לא אכפת לי, העיקר שאני אעבוד ויהיה כסף. הוא אמר שלא, ושהוא ימצא עבודה נוספת, ככה אומר כבר שנה שלמה ובנתיים אני ממתינה שיצא לעבוד בעוד עבודה. מכרים שלנו אומרים לו לעבוד ושהכי טוב שאמא תשאר עם התינוק והוא מצד אחד מתעקש שאצא לעבוד , מצד שני כל פעם שאני אומרת שמחר אלך לחפש הוא נפגע ואומר שהוא מרגיש חלש ולא מסוגל לקיים משפחה וכו.. היום ניסיתי לעשות לזה סוף ומרוב כעס ועצב , אמרתי לו שאני מפחדת שהוא ישמור על התינוק לבד, כי כשהוא שומר עליו שאני בסביבה הוא לא הכי שומר, יותר משחק בפלאפון וכו.. ואני מפחדת שהתינוק לא ישתה ויאכל מספיק ולא ישן טוב.. אוףף
בעלי לא פעם ולא פעמיים אמר לי לשים את הילד במעון, אבל זה נראה ךי כל כך לא טוב, אני מרגישה שחוטפים לי אותו- אני יודעת שאני קיצונית.
אני כל היום במתח.
אני רוצה לעבוד שיהיה כסף, כי אין מצב שהוא ימצא עבודה שניה , הוא פשוט לא ימצא. ומצד שני מתה מהמחשבה שהתינוק לא יהיה איתי.
מה אתם מייעצים לי לעשות?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות