אני כותב כאן וזולגות לי דמעות, ואת הסיפור שלי אני לא מאחל לאף אחד.
שהייתי בן 8 גילו אצלי סרטן בבלוטת התריס, עשיתי לפני ביופסיה את הסרטן גילו בשלב יחסית לא מאוחר, אך עדיין מאוחר על מנת נפיחות בגרון, עשיתי ניתוח להורדת הבלוטה, במהלך הניתוח שיתקו לי אחד ממיתרי הקול, אבל הקול לא השתנה רק קשה לי לצעוק . עד היום אני נוקח תרופות שמחליפות את הבלוטה. כל חודשיים אני עובר בדיקות כדי לדעת שהסרטן לא חזר.
עברו 8 שנים אני בכיתה יא', נהייתי בן אדם מצחיק (וחתיך ככה הבנות אומרות :) ) ומלא הומור, מאז עברתי דירה ולא סיפרתי לאף אחד על הדבר הנוראי שעברתי.
כמו שאמרתי כל חודשיים עושים לי בדיקות על מנת לראות אם יש לי סרטן, לא הלכתי לפני 4 חודשים לבדיקה שזה היה בסוף אפריל, מפני שלידידה הכי טובה שלי היית יום הולדת.
בסוף אוגוסט הלכתי לבדיקה, והבשורות לא היו טובות :(
וגילו אצלי גרורות סביב הכבד והריאות! :(
אני לא רוצה שוב לחזור לטיפולים לאאאא!
עוד מעט אני יתחיל כימותרפיה שזה עוד שלושה ימים, וינשור לי השיער.
התחננתי שיתנו לי להיות שבוע בבית ספר.
ביום השני ללמודים הייתי עם כל החברים, חכתי לשיעור חינוך, תמיד בשיעור חינוך הכיתה מסודרת במעגל.
המורה שאלה כל תלמיד איך היה לא בחופש ועם מבצע צוק איתן.
כל תלמיד אמר את שלו עד שזה הגיע אליי.
הסתכלתי על כולם ועל החברים והתחילו לרדת לי דמעות מהעניים,
סיפרתי להם עם חנק בגרון שגילו אצלי גרורות וכנראה ושבהמשך השנה אני לא יהיה איתם. כל הכיתה בכתה וחיבקה אותי כאלו כבר הספידו אותי.
אני כבר מקבל יחס מיוחד בכיתה, מה שסיפרתי עבר לכל הבית ספר, כמעט כל השכבה נהיו חברים שלי שזה מחמם את הלב, ואני מעריך את התמיכה שלהם.
אני בדיכאון, אני לא רוצה שוב לעבור את הגיהנום הזה, אני לא רוצה טיפולים כמותרפים אני רוצה לחיות, אני עדיין בתול לעזעזל, למרות שאני לא בודד אני מרגיש בודד עצוב וכאלו שאבו ממני את השמחה, אני אבוד. :(
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025