הגיוני שנהייתי כ"כ אדישה... לפני שלוש שנים הייתי ביישנית ולבד ואחרי שאיבדתי אנשים יקרים לי החלטתי שהחיים קצרים וצריך ליהנות ולהתחבר, אז הכרתי, השתתפתי, ממש בנאדם שונה...
ופתאום אחרי שלוש שנים אני קולטת כמה השתנתי לא אכפת לי מכלום, הייתי רואה סרטים ומספיק שכלב מת הייתי בוכה מהכאב ועכשיו כלום, מרגישה אדישה.. ולא היה לי בעיה כי הכרתי התחברתי לאנשים ועכשיו סיימתי לימודים אני מרגישה שהשגרה משעממת ונכנסת לבאסה כמעט כול יום.. מחכה לצבא,מחכה להכיר אנשים חדשים, וגם מחפשת עבודה..כי יש זמן לצבא ,
איך יוצאים מהבאסה הזה מרגישה ריקנות אדירה !!!! כול החברות בצבא אני ממש רוצה להכיר מישהו חדש (כחבר אחמ חחח) אבל לא יוצא לי לצאת כבר...איזה חופש זההה בחיים לא הייתי בבבאסה כזההה שההרגשה היא פשוט לבדד
בכלל הגיוני שאני כ"כ אדישה למצבים חברתיים???
אני מנסה לעודד ולעזור אם אני שומעת שמישהי צריכה עזרה אבל אחרי זה אני פשוט לא חושבת על זה ולא מרגישה כלפי זה כלום..
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025