היי. אני גרה אצל דודה שלי בגלל שההורים שלי נפטרו. הבן שלה נהרג במלחמה שהייתה. לקחתי את זה מאוד מאוד קשה, כי הוא עדיין אחי לכל דבר. אני בקשר טוב עם כל שאר האחים. אחות גדולה בת 27 אח בן 25 ואחי שנהרג בן 20 ואחות בת 18, אני בת 16. אני קוראת להם אחים לא בני דודים. כי בשבילי הם אחים לכל דבר. אני אצלהם כבר 9 שנים זה בדיוק כמו אחים רגילים. אני מאוד קשורה אליהם והם באמת אחים שלי לכל דבר. אבל אם אחי שנהרג לא הייתי בקשר טוב. לא בגלל משהו מסוים. פשוט לא היינו כל כך מדברים. משום מה, אין לי מושג מאיזה זה נבע. זה לא שהיה כעס או משהו. לא רבנו לא כלום. פשוט כאילו שלא היה על מה לדבר וחוץ מ:״תעבירי את הקטשופ, תביאי מזלג, תביאי כוס מים״ לא היה שום דיבור. אבל עדיין מאוד אהבתי אותו כי הוא היה ילד טוב. עם האחים האמיתיים שלו הוא היה בקשר טוב. עכשיו שהוא נהרג אני אוכלת את עצמי על זה ועוד יותר קשה לי עם המוות שלו רק בגלל המצפון. ביום שישי האחרון שלו הוא בא להיפרד, כולם חיבקו אותו כשהוא הגיע וגם שהוא חזר לעזה. (וביום שני הוא כבר נהרג) חוץ ממני. הלכתי לחדר שלי. כי אני התביישתי ממנו. הקשר לא היה טוב. אני כל כך מצטערת על זה ויותר כואב לי לשמוע את האחים שמספרים זכרונות שלהם איתו ולי אין כל כך מה להגיד. להם יש מלא תמונות איתו ולי אין.
עוד משהו שכואב לי מאוד זה שאחותי התחברה לכל הידידות והחברים שלו ואיתי הם לא מדברים בכלל.. ראיתי איך הם מחבקים אותה באזכרה האחרונה של החודש חזק חזק. וגם אני הייתי צריכה את החיבוק הזה מהם ולא קיבלתי את זה.
זה הורג אותי אני לא יודעת מה לעשות ולמי לפנות. בבקשה אם למישהו יש עצה טובה:(
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025