היי,
מאז שאני זוכרת את עצמי יש אלימות בבית. משהייתי קטנה אבא שלי מכה אותי ומשפיל אותי ולפעמים גם אמא שלי. אבל לא תמיד. היא בעיקר מתעלמת...
כשהייתי נערה מתבגרת לי ולאבא היה ריב גדול והוא היכה אותי והעזתי להחזיר לו לראשונה. ומישהו מהשכנים קרא למשטרה בגלל צעקות ורעש. בתחנת המשטרה פחדתי לספר מה אבא עושה לי כדי שאוכל להישאר בבית ולסיים בגרויות ולהסתדר בחיים, אז לא סיפרתי את רוב מה שהוא עושה לי בד"כ.
הם החליטו להחזיר אותי הביתה אבל האלימות וההשפלות מצד ההורים ממשיכות עד היום..
כשגמרתי תיכון התחלתי לקבל התקפי חרדה שהידרדרו למצב של פחד ה עמוק מאנשים ודיכאון. את הצבא הצלחתי לסיים בקושי. ואחריו גם ניסיתי לצאת ללמוד אבל לא הצלחתי ומרוב חרדה לא יצאתי מהבית כמה שנים טובות. שבמהלכן קיבלתי טיפול פסיכולוגי. הפסיכולוג יודע על האלימות בבית וגם על ההתנהגות שלי (כשזה מגיע לאלימות חמורה גם אני מחזירה לפעמים) וזה לא עוזר.
בגלל החרדה והמצב הנפשי שלי נשארתי בבית ולא יכולתי לעבוד או ללמוד. המכות וההשפלות נמשכות לסרוגין ואני כבר לא מספרת עליהן לאף אדם. פשוט כי אין לי אף אדם בעולם חוץ מההורים שלי.
השבוע המצב הידרדר שוב ובריב שהיה לי עם אבא הוא חתך לי את היד במספריים והרביץ לי. אמא עמדה בצד ולא התערבה. שוטרים באו והחליטו שאין להם מה לעשות ובגלל שאני לא קטינה ואני חייה בבית שלו אני כאילו "בוחרת "בסבל והאופציה שהם יכולים להציע לי זה דיור של חודשיים במקום לצעירות בסיכון ואחר כך מצפים לי חיים בלי מכות והשפלות ברחוב כי אין לי עבודה או כסף לממן דירה.
במה לבחור? בסבל עם קורת גג או בלי סבל ובלי קורת גג?
והאם הבחירה לקבל טיפול של הרווחה והמשטרה יכולה לפגוע לי בעתיד?
*תודה מראש על הזמן והתשובות שלכם.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025