תודה מראש לכולם על העזרה ובבקשה לא לשפוט ולחשוב שזה קל.
אני מתמודדת עם הפרעות אכילה הרבה מאד זמן וזה הלך ונעשה גרוע לאנורקסיה.
לא יכולתי לסבול את הגוף שלי וכשהתחלתי לעבוד אוטומטית אכלתי פחות ושמתי לב מפעם לפעם שהורדתי במשקל, ואז אמרתי לעצמי ״וואו! איזה כיף!!! בא לי עוד!!״
ועוד! ועוד... ועוד.. פיתחתי שנאה לאוכל. ההרגשה של ה- ״ריקה, נקייה״, קלה יותר מה שמושך אותי לא לאכול, אני במשקל נמוך מאד מ א ד ביחס לגובה שלי, אני אוהבת מאד פירות וירקות וחיה לרוב על זה.
לא אובחנתי, אף רופא לא יוכל לעזור לי ולהתאשפז רק יוביל אותי למצב גרוע אחר כך.
אני מנסה לעבוד על עצמי כדי לצאת מזה, אפילו אם זה לאט לאט. קשה לי.
אני מרגישה בעלת ביטחון עם הרזון הזה, לשים את הבגדים הכי צמודים שיש. סוף סוף שלמה עם עצמי, מעולם לא הייתי שמנה, אבל להרגיש עצמות מרגיע אותי.
אני רק מסבירה לכם איך זה מרגיש כדי שתבינו כמה זה לא קל לי כשאומרים לי ״לכי לטיפול, את תפגעי בעצמך... את חייבת לעשות משהו עם זה...״
ועם זאת, אני מגבילה את עצמי לכמות קלוריות ביום, אם אני מרגיש טיפה נפוחה מהרגיל זה מכניס אותי למצב שאני לא מרוכזת בכלום, ובמיוחד מגעילה.
אין לי מושג מה לעשות, נשאבתי לזה ואני לחלוטין לבד.
תודה על ההקשבה.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות