ההורים שלי הרסו לי את החלום שלי, כל החיים שלי רציתי לעסוק במוזיקה, רציתי ליצור מוזיקה וגם להרוויח מזה. הייתה לי הזדמנות מושלמת השנה, כשנפתחה פנימיה של מוזיקה. כל כך רציתי ללכת לפנימיה, כבר חודשיים שעדיין עלה הנושא הזה, עברתי אודישנים, ועשיתי עבודה כל כך קשה, מבחינתם בהתחלה הכל היה בסדר. כבר כמעט מגיע סוף החופש, והפנימייה אמורה להיפתח בקרוב, פתאום להורים שלי לא מתחשק להביא אותי לפנימייה, או שזה עניין של כסף ושטויות כאלה, אבל אלה תירוצים. כי אני מסביר להם שיש סבסוד, הם לא קולטים, מתחילים להגיד לי כל היום "מה תעשה עם מוזיקה?", "אתה צריך ללמוד" ושטויות כאלו.
כל כך רציתי את זה, כי זאת הייתה הזדמנות מושלמת שלי, והם דפקו הכל, אני כבר נמצא בדיכאון כל כך הרבה זמן בגלל זה וכבר נמאס לי מזה!
אמא שלי בכלל, רק רוצה שאני אלמד, ממש מנסה לנהל לי את החיים, אני כל החיים שלי מתקשה במתמטיקה, ובסוף אני 3 יחידות. היא מתחרפנת בגלל זה, ומנסה להכריח אותי להגיע ל-4 יחידות *לפחות*, אני לא יכול. אני לא טוב במתמטיקה, לא משנה כמה אני לומד, מקסימום מוציא 60. כבר נמאס לי שהיא לא מבינה שהיא לא יכולה לנהל לי את החיים, היא לא יכולה לקלוט שקשה לי עם זה, לא בא לי ללכת ל-4 יחידות. נמאס לי מזה ונמאס לי מהלימודים, אני כבר לא יכול לחכות ליום שאני אגור לבד.
אני מרגיש כל כך רע, במיוחד בגלל השנה החדשה שמתקרבת, אני לא יודע מה לעשות. אני רוצה להיות מוזיקאי, ואני מרגיש שזה פשוט נעלם החלום הזה ברגע אחד...
אני לא יודע כבר מה לעשות, כי ללכת לפנימייה אין סיכוי, וגם להגיע ל-4 יחידות אין סיכוי. במיוחד אחרי מה שהם עשו לי, לא מגיע להם.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות