שלום,הייתי בזוגיות שנה .היא הייתה הכי מושלמת בעולם והיה לנו משהו מיוחד כל כך. הייתי מצייר בשבילה דיוקן שלה ,נופים ,חיות..פתחתי בשבילה בלוג רק כי היא ביקשה והקדשתי לה אותו, כל מה שהיא רצתה כדי לראות את החיוך שלה והייתי הכי מאושר איתה וניסיתי לגרום להרגיש אותו הדבר . היינו מדברים שעות ובכל זמן, נפגשים המון וכל פעם שהיא הייתה שמחה היה לי פרפרים בבטן והחיוך לא ירד לי מהפנים ,הייתי מאוהב בה מעל הראש ,ואחרי שנכנסתי למכינה קדם צבאית(דתית) זה ירד טיפה השיחות והכל,אבל שהייתי חוזר המשכנו לדבר ולספר לה על החוויות שלי והכל וניסיתי לגרום לה אושר והכל. אבל אחרי סוכות ,כמה שבועות אחרי היא שלחה לי הודעה שהיא אמרה שהיא לא מרגישה אלי אהבה כבר ואמרתי לה שתסביר מה גרם לזה והיא אמרה לי שאין לה הסבר לזה ..אז הודתי לה על כל התקופה שהיינו ביחד ושלמדתי ממנה המון ושזכיתי להיות איתה בזמנים הקשים ולהרים אותה ולעזור תמיד ...והיא ביקשה שניהיה ידידים והסכמתי אבל אחרי חודש לא יכולתי ואמרתי לה שזה קשה שזה לא יכול להיות כמו פעם ,כי כואב לי שאני לא יכול להיות איתה...ואחרי זמן מה היא שלחה הודעה שהיא אומרת שהשיחות שלה איתי חסרות לה ....וזה אוכל אותי שאנחנו לא יכולים להיות ביחד .. אני לא יכול להכריח אותה להיות איתי ועד עכשיו כל דבר קטן מזכיר לי אותה ואני רוצה להתגבר על זה אבל אני לא מצליח..גם לפני השינה בכל דבר שאני עוסק בו במכינה אני מרחף כי אני חושב עליה ..איך משתחררים מזה? היא לקחה חלק ממני איתה.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות