היי אני בת 25 ובנזוג שלי בן 27, ..אנחנו נמצאים במערכת יחסים כבר שנה וחצי ומכירים זה את זה שנתיים. יש לנו לאחרונה המון ריבים .שאני מרגישה שהוא אוהב אותי, אבל גם פוחד להיות איתי..
הוא לא מצליח באמת לקבל את המחלה שלי, את מה שכוך בא- סיכון בריאות כלשהו להביא ילדים..אני מבינה שכל גבר רוצה ילדים משלו.
אבל הוא לא באמת עושה צעד ובוחר בלא לברוח..
אנחנו עכשיו רבים כל הזמן על כל דבר.. אנחנו יודדעים למצוא ריב. יותר נרגיש לי שהוא רב איתי ללא הרף.. אני מקבלת התקפי חרדה מכל הריבים האלה אין לי כח נפשי.. לפני כמה ימיים היה נפלא ושכבנו.. שעשינו את זה משום מה הרגיש לי שזה הולך להיות "יחסי מין פרדה" הוא אדם מאוד מקסים וטוב וסה"כ יש לו המון יושר לזולת והוא מפנק אותי במתנות ומפנק אותי בדברים שאני אוהבת והוא יודע מה אני אוהבת.
יש עוד קטעים מוזרים , הוא אוהב לדבר על בנות אחרות, כאלו זה מרגיש לי שאני פחות שווה מהן..אבל מה עם אהבה? הן ידעו להעניק לו אהבה כמו שאני יודעת לאהוב אותו.
אני זוכרת איך התאהבתי בו מעל כל הראש..זאת הייתה אהבה מה שלא חוויתי שנים.. שזה משהן מדהים וכה טהור.. לא מצליחה להרגיש את זה מגבר אחר ..לא יכולה..
מה אני יכולה לעושת ?
אנחנו מתאימים?
אנחנו כועסים?
הוא אגויסט?
נמאס לנו?
משעממם לנו?
מה כדאי לי לעשות ?
נמאס לי להיות בחרדה
ובלתי נסבל לדעת
שאני יכולה להיות לבד...לבד...
יש כ"כ הרבה גברים שמנצלים נשים,איפה יש אמת?
למי אתן את כל הגוף שלי והנשמה... שזה יהיה באמת נכון עד הסוף
:
אני צריכה את החיבוק והתמיכה שלכם
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות