קשה לי לזרום ולהיפתח מאז ומתמיד, מאז כתה ח' הייתה לי בעיה של ביישנות לא מאוד קשה, אבל במהלך השנים זה הדרדר לגמרי, ונהייתי אחת שלא מצליחה להוציא מילה בגלל שהיא כל הזמן נלחצת (היום אני עולה לכתה יא') . זו חרדה חברתית? מה זו בכלל חרדה חברתית? אני מפחדת מאוד להשפיל את עצמי כל הזמן, אני כועסת על עצמי כשזה קורה, אני מרגישה שכשכולם מדברים בינהם ויש צחוקים אז אני מקנאה ושאני רוצה לדבר כמוהם. אני מאוד שקטה, אני לא ילדה מצחיקה ואני לא רוצה לצאת אחת שמנסה להצחיק ולא הולך לה, אז אני לא מנסה. ולפעמים אני מכינה לעצמי משפטים מראש לשיחה, כי אני מאוד מפחדת שיהיה שקט מביך, אבל אני מפחדת להוציא כל משפט קטן מהפה! אני לא יודעת מה לעשות, אני מרגישה חסרת אונים. זה לא בגלל המראה שלי, אני לא רוצה להישמע שחצנית אבל בנים מתפעלים ממני די הרבה, אז זו לא הבעיה שלי. אבל למשל כשמישהו מתחיל איתי אני מרגישה מטומטמת, אני נלחצת מיד ולא יודעת מה לומר, אני מרגישה שאני מאבדת שליטה בראש ויוצא שאני עונה תשובות יבשות כמו "כן" ו"לא" וזה הורס הכל... ואל תגידו לי לומר פשוט כל מה שעולה לי לראש ולראות כמה זה קל, כי בגלל הפחד שום דבר לא עולה לי לראש חוץ מ"מה לומר עכשיו?? ומה לעשות עכשיו??"
אני שוב שואלת: זו חרדה חברתית? מה זה?
ומה לעשות? אחרת אני אשאר כל החיים שלי ככה, בלי חבר ובלי חברים.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות