אז כחה
יש איזשהו ילדה שאני מאוהב בה יותר מ5 שנים, אני הייתי איתה מכיתה ז עד ט אבל עדיין אהבה הזאת מתמשכת גם בתיכון
בהתחלה בכיתה ז, ח הייתי מאוהב אבל לא משהו רציני, כבר בכיתה ט ירד לי קצת ממנה כי כנראה שהבנתי שלא יקרה בנינו משהו מיוחד.
אי שם בסוף כיתה ט' סתם התפתח בנינו איזשהו שיחה, אני אפילו לא זוכר על מה, והמוח העקום שלי פירש את זה כ"אולי יש לי סיכוי איתה".
ומי פה לשם עבר כיתה י' ויא' ועכשיו יב' ואני עדיין מאוהב בה! :
כבר זה הגיע לרמה שאני מתחיל לערער על זה, והתחלתי להבין שמה שאני חווה זה לא אהבה אלה אובססיה.
התחלתי אפילו לחשוב על כל הקטע הזה של זוגיות והבנתי שאני אפילו לא רוצה זוגיות! אבל אני רוצה אותה...
כבר שנה אחרונה שלי בתיכון ואני מסתכל על זה משני צדדים, הראשון זה שאני לא אראה אותה אחרי התיכון ולכן אני אפסיק להתאב בה, השני שאני אתחיל איתה ואני כנראה יהיה מובך כי אני לא יודע להתחיל עם אף אחת. אבל אם אני אעשה את הראשון אני אתחרט על זה כל חיי, ואם אני אעשה את השני אני יודע שאני אקבל לא כי אני חסר ביטחון בדברים האלה. כחה או כחה איך שאני לא מסתכל על זה, זה lose lose situation, זה כבר אבוד.
רק אם היה דרך לגמור אם זה הייתי עכשיו בנושא אחר לגמרה :
השנה האחרונה שלי הכי בעיתית כי אחרי התיכון אני לא אראה אותה יותר ואני כבר עכשיו מתחרט שלא התחלתי את הסיפור הזה לפני. לא היה ביטחון עצמי לדברים האלה, וגם עכשיו אין לי.
אני חושב שהדרך הראשונה שסיפרתי יותר טובה אבל מה אתם חושבים על הנושא?
אתם מכירים דרכים להמשיך הלאה? ומה כדאי לעשות?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות




















כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות






































2025