אנחנו לא דתיים ואמא רצתה לחתן אותי בגיל 19 עם מישהו שהיא יודעה בוודעות שאין לי שום משיכה חיצונית אליו אבל אותה זה לא עיניין, מצידה היה צריך לחתן אותי בישביל שאביא ילדים ולא בישביל זוגיות, הרגשות והפרפרים בבטן
ועכשיו הגעתי לגיל 27 בלי זוגיות כי לא הצלחתי כי היו חלק שאני לא רציתי והיו חלק שהם לא רצו, היא לא אוהבת את זה שאני פסלתי רק כי לא נימשכתי חיצונית והיא אמרה כמה פעמים
"אל תסתכלי על יופי, תיבחרי רק לפי אופי וסכל ולא לפי מראה חיצוני. אם את רוצה שיהיה לך טוב איתו אז עדיף לבחור רק לפי אופי וסכל ולא לפי מראה חיצוני"
ובשיחה היא אמרה שלהתחתן זה רק בישביל הדברים האלה.
1. שיהיה עם מי להביא ילדים ולגדל אותם
2.שיהיה עם מי לקיים יחסי מין
3.שיהיה עם מי לטייל בעולם ובארץ
כי אם לא שלושת הדברים האלה אז לא צריך בכלל זוגיות ומי שביחד מלא זמן ועדיין לא הביא ילדים זה סתם ביזבוז זמן יחד.
היא בעצמה סיפרה שהיא התחתנה בלי אהבה ורגש ורק בישביל להביא ילדים ואם לא בישביל זה אז היא לא מעוניינת בשום זוגיות ורצתה גם אותי לחתן ככה בלי רגש ומשיכה
זה באמת מחרפן אותי, איך אפשר לא להבין שזוגיות זה הרבה מעבר לילדים?? זוגיות זה לא המטרה רק בישביל להביא ילדים, זה גם בישביל הרגש והפרפרים בבטן. היא עכשיו גרושה ועד עכשיו לא מעניינת אותה זוגיות
אפילו שאלתי אותה "אולי את פשוט לא נמשכת לאף מין או לא מבינה מה זה להיות מאוהב?" והיא אמרה שהיא כן נימשכה לגברים בעבר אבל בישבילה היה הרבה יותר חשוב ילדים מאשר זוגיות עם אהבה
זה מחרפן אותי. איך אפשר ככה לחיות בלי זוגיות ואהבה תקופה ממושכת עד גיל 55 ולחשוב שרק ילדים מביאים אושר ולא הזוגיות עצמה ולא להיות אכפת מהבת שלך שתתצטרך לשכב ולישון לצד גבר שהיא בכלל לא נמשכת?? לא מבינה אותה בכלל.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות