אני בת 16, נמצאת במין מערכת יחסים (אני במפורש אמרתי שאני לא מוכנה להגדיר את זה כמערכת יחסים) עם בחור כמה חודשים, ואני מסתכלת לצדדים. כלומר, מסתכלת על בחורים אחרים עד כדי כך שאני רוצה את אחיו. התאום. אני יודעת שאני נשמעת מרשעת אמיתית. אבל זה לא המקרה. החלטתי לתת ליחסים שלנו צאנס כי האופי שלו מדהים, אבל לצערי אני פשוט לא נמשכת אליו. אני לא מפסיקה לחשוב על אחיו עד שאני מגיעה לממש הרגשה של תסכול שבחרתי לתת לזה "צאנס". אני לא מפסיקה לחפש ממנו תשומת לב. אני לא יודעת מה לעשות. אם בכלל יש מה לעשות. אני לא מסוגלת פשוט להפסיק. אני לא מסוגלת להפנים שזה לא יקרה. המקרה חמור מכיוון שאני ואותו בחור שאני נמצאת איתו מבלים 24 שעות ביום. וכיף לי כלכך. אבל אני פשוט לא מסוגלת להימשך אליו (למרות שכן שכבנו). השלתי את עצמי, ואותו שאהבתי אותו ואפילו שאני נמשכת אליו מאוד. אבל זה פשוט לא זה. קשה לי.
הוא מאוד מאוהב בי, ומצד שני מקבל את זה שאני מסתכלת לצדדים, ואמרתי לו לגביי אחיו התאום. הוא התרגש מהעניין אבל הבין. מה עליי לעשות?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות